אדם בדרכי קיומו

אדם בדרכי קיומו  \  אהוד קלפון

 

שב אדם מעמל יומו,

מעול תלאות קיומו.

 

בערוב יום צללים, 

נמלא עשב טללים.

 

באפלולית עמומה,

דרך עמק רדומה.       

 

ביתו מבטח עולמו,

מראות עבר בחלומו. 

 

נודד לילו בשבילים,   

לקול המיית נחלים.      

 

תנומת שחר נעמה,

שב לשדות האדמה.      

 

והוא חורש שלפים,

בלב נופים שדופים.

 

 

Comments