אדם בדרכי קיומו

אדם בדרכי קיומו  \  אהוד קלפון

 

שב אדם מעמל יומו,

נושא תלאות קיומו.

 

בערוב יום צללים, 

נמלא עשב טללים.

 

באפלולית עמומה,

דרך עמק רדומה.       

 

משכן ביתו עולמו,

מראות עבר בחלומו. 

 

נודד לילו בשבילים,   

הומים פלגי נחלים.      

 

תנומת שחר נעמה,

קוראת לו האדמה.      

 

בזיעה חורש שלפים,

בשדות קיץ שדופים.

 

 

Comments