דרכי אדם בסערה

דרכי אדם בסערה   \   אהוד קלפון


מחריב אדם עולמו,

        מט מעונו ברוחות.   

נושא סערת עוונו,

        בכאב ואנחות.


זעם געש נהמה,

        מלאו שדות רעלים.

רחף אבק שממה,

        מתרבים המכשולים.


שודף מדבר עננה,

        נסו נשיאי מטרים.

דרך עפר ממתינה,

        לפתיחת השערים.


להט חמה בהרים,

        קרחי קדם נמוגים.

איי הים חרבים,

        חופי זהב נסוגים. 


נהי שריקת שמים,  

        צרובים רגבי אדמה.

רוח על פני המים,   

        אופל תהום דממה.  





 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

Comments