המיית לבב בדרכים

המיית לבב בדרכים  \  אהוד קלפון

 

באפלולית דממה,

רוח ערב נעמה.

 

המיית לבב בדרכים,

המבטים נבוכים.

 

נמוגים הכוכבים,

באופל חשרת עבים.

  

משבים שאננים,

שמי ליל מעוננים.

 

רחף אבק בשבילים,

נדמו צלילי יובלים.

 

סהר דק בלבנה,

ראשית חודש ועונה.

 

על דרך עפר שדות,

פסיעות, טללים וחידות.

 

הרגשות מתעוררים, 

        בשדמות הנעורים.








 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comments