על מי נחלים

על מי נחלים  \  אהוד קלפון

 

פורח אדם בין שריגי גפניו,

אור השחר קורן בפניו.      

 

הולך איתן, נושם שדותיו,

לא יימוט תחת משאותיו.

 

זורע וקוצר דגניו,

עומס בר באסמיו.

 

עץ שתול על מי נחלים,       

לא תאבד דרכו בהבלים.     

  

רוחו כמטר עננים,   

שבילי ימיו רעננים.   

 

בארץ שבעת המינים,

רוח שדות לחנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                              

                                     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                             

 

 

                                                              

 

 

 

  

   

Comments