מראות אדם עולמו

מראות אדם עולמו  \  אהוד קלפון

 

מראות אדם עולמו,  

הולם הזמן בנופיו.  

נושא משאות קיומו,  

בשדמות בר כיסופיו.  


ציפור נפשו חשופה,  

כעלה בשלכת.

בערפילים עטופה,  

אנה תפנה ללכת.


סוכך חלום על ימיו,

בדרכי האפלה.

טוהר תכלת בשמיו, 

רינת אסיף משאלה.                 


חורט מסע פעימותיו,  

בדרכי האדמה.   

אצות קרני שקיעותיו,  

באפלת הדממה.   


שרידי עקבות נעוריו,    

בענן אבק שבילים.

באפרים עדריו,   

המיית צלילי ענבלים.                    

                                                                                                                                                                                                                                                                     

                                                   

                                                                                 

                  

 

 

 

 

 

 

 

                                                        

 

 

 

 

                                                           

                                                                                                                                                                                             

 

 

 

 

Comments