משורר בשירו

משורר בשירו   \  אהוד קלפון

אנה יפנה בדרכים,

                    במשעולים נבוכים.       

הילת אורות עלומים,        

                    מראות קדם עמומים.      

ויהי בעת מזמורים,      

                    פרקי פיוט עטורים.            

דולקים ברקים בעבים,   

                    מרווה מטר רגבים.         

קולו הולך למרחקים,  

                    נושא תפילה לשחקים.   

לאט זורמים נחלים,  

                    דרכו בסבך פטלים.    

פאת שדה בשלפים,   

                    נופי חמה שדופים.     

והוא חורז במילים,       

                    נבטי לחנים וצלילים.         

נסו מאופק צללים,      

                    לילות אגלי טללים.         


                                                                    

 

 

 

 

           

Comments