אנה הלכה בדרכים

אנה הלכה בדרכים  \  אהוד קלפון

 

אנה הלכה בדרכים,

שבילי עפר נבוכים.


נדמו קולות מעונה,

תוגת לבב בעינה.

 

עוטה ערפל סודה,

נאסף שביל נדודה.


גברה נפש ערגתה,

על הסלעים חידתה.

 

נטו צללי החמה,

באפלולית דממה.   


רחף אבק שממה, 

          בלהט האדמה.  

 

אורות כוכבי שחקים,

בשדותיה חבוקים.


נמלא ראשה טללים,

צלילי המיית נחלים.  

  

קולות שחר ניעורים,  

הד ענבלי עדרים.


לחניה נסתרים,

בשדמות האפרים.   

 

תם מסע לילותיה,

עת זריחה בשדותיה.


נאספו סודותיה,

נכתבו מילותיה.

 

נגלה זוהר מעונה,

שב האושר לעינה.


בנאות חמדת אדמתה,

מצאה שביל לנשמתה.

 

 

 

 

 

                                                                        

 

 

 

 

 

                                           

 

 

 

 

 

                               

 

 

  

 

 

 

                                               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                            

 

Comments