נשמת שפה ניעורה

נשמת שפה ניעורה  \  אהוד קלפון

 

שפת אבות ניעורה, 

משלכת הדורות.

משנת מילים סדורה,

בזוהר כנפי מאורות.

 

בעצב משוררים,

המיית שירה נעמה.  

 על ראשם כתרו כתרים,

מזמור פיוט נחמה.   

 

תחיית שפה עמומה,

עקבי אבות רדומים.

חוכמה מילות דממה,

ים פרושים קסומים.

 

ברכות שחר תהילה,

נפתחים השערים.  

שפעת מזמורי תפילה,

מחילות ונדרים.     

                                                        

בשפת ניכר רדומים,

שירי דגן וקציר.  

סוכת מדבר וכרמים,   

חג ביכורים וחציר.   

 

חלפו דורות דממה,

צמחה שפה נשכחת.

נבטו מילים בשממה,

שבה לשון נידחת.

 

להט חזון אמונה,

בשבילי האדמה,

תחייה סדורה נכונה,

בשדות שלף, קמה.

 

חוסן תקוות דורות,

עקבות קדם בדרכים,

זוהר שחר אורות,  

נס האופל להולכים.

                                                                

                                                            

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                         

 

 

 

 

Comments