נאסף אביב בעלומיו

נאסף אביב בעלומיו  \  אהוד קלפון

 

חמת אביב מלטפת,

רוח חרישית בקמה.

צבעי פריחה עוטפת,

לילות שלוות דממה.

 

צץ באור ניצן רענן,

הרדוף נחל בגדות,

עשב טללים שאנן,

אפרים בלב שדות.

 

חדוות אביב בקיצה,

נמוגו עבי שמים.

 לא יגאה גומא בלא ביצה,

וישגה אחו בלי מים.

 

הגשם חלף הלך לו,

תם החורף בשחקים.

האביב, אין עונה לו,

אבק מדבר בעמקים.

                                                                          

זרע וקציר, קור וחום,

חורף, קיץ לא ישבתו.

סער גשם לא ייהום,

זרעי הבר לא ינבטו.

 

נאסף אביב בדמי ימיו,

חלף נקטף באיבו.

מאיץ שרב פעמיו,

מאט פעימות לבבו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                       

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                       

 

Comments