נוטה שכמו

נוטה שכמו  \  אהוד קלפון


שב אדם מעמל יומו,

נפרד משאון תהומו.  

 

                    צועד במסע קיומו,    

                    שלוות דממה ניחומו.  

 

בשמי רוחות עולמו,

בשדה קמה מקומו.  

  

                    בזיעה אוכל לחמו,    

                    ריח סמדר בכרמו.  

 

עקבי אבות בדמו,

שירי יוגבים נעמו.   

 

                    דרך ענווה קסמו,

                    נוטה בצרה שכמו.  


לילה עוטף תחומו, 

מראות עבר בחלומו.  

                                                              

 

  

 

 

Comments