רגעי חיים

רגעי חיים  \  אהוד קלפון

 

אץ אדם בסבך עולמו,

גומע אבק מרחקים.

בזיעת רגבים לחמו,

פוסע בנאות שחקים.

 

יגון ושמחה דרכו,

הופך מספד למחול.

ברוב מעשים ערכו,

נושא סליחה ומחול.  

 

בצליל שחר חסדים,

קרני זוהר תהילה.

עקבי מסעות צעדים,

תבונת דרכי מסילה.

 

כעץ על פלגי מים,

לא יכמוש בעול שרב.

עב מטר בשמים,

צליל טיפותיו יערב.

 

יועם בלאט זהבו,

יכוף ראשו בסופה.

אופף עצב לבבו,

ציפור נפשו חשופה.

 

 שבילי חיים משתנים,

יבשו רגבי אדמה.

חדלו מסעות עננים,

עפרות אבק שממה.

 

 

Comments