שביל בדרכו

שביל בדרכו  \  אהוד קלפון


נכבש שביל ברגלי הולכים,

מורה דרך לנבוכים.

בעקבי חוכמת חושיו,

תבונת דרך אנשיו.

מראות ארץ אבותיו,

אבני חן במסעותיו.

חדוות ימי נעוריו,

בשדות שבילי הדריו.

לא תם יצר נדודיו,

אגדות בצעדיו.

כבשו שבילים נעליו,

בין הטרשים משעוליו.

רחף אבק קדמוניו,

לחש סיפור מעייניו.

אגלי שחר טלליו,

עצי יער צלליו.  

זוהר קרני זריחותיו,

עקלקלות אורחותיו.

תקתוק רגעי שעותיו,

צבעי מראות עיתותיו.

בדהרת עונותיו,

ברכת ענן טיפותיו.

 

 

 

 

Comments