שבילים עטורים

שבילים עטורים   \   אהוד קלפון

 

אופק ים, חמה ודממה,  

צמאה בעמק אדמה.  

 

שטים ברוח עבים,

גשם ראשון ברגבים.

 

ראשי הרים צלולים,

פני שמים כחולים.  

 

שביל עזים בין אלונים,

טיפות גולשות מעננים.

 

בא מטר וריח סתיו,

בכנפיו הגיע שליו.

 

רחף עבי שחקים,

רחש סלעי צוקים.      

 

לבנה בסבך הקידה,

גלים בשמי נדידה.

 

רוחות הים בעבים,

אנפות בין רגבים.

 

שבילי ארץ עטורים,

שירי הסתיו ניעורים. 

   

                                                        

    

 

 

 

                                                  

 

 

 

    

 

 

Comments