סהר לבנה

סהר לבנה  \  אהוד קלפון


קרן חמה אחרונה,

סהר דק בלבנה.

 

מתעוררת מתנומה, 

באפלולית עמומה.  

 

צופה עינה בדממה,

אל נופי האדמה.

 

אורות חמה קרינתה,

מתעגלת גזרתה.

 

גומעת מרחקים,   

מתמלאת בשחקים.

 

עוטה כשפים וסודות,

סיפורים ואגדות.

 

בשמי ליקוי לבנה,

צללית אופל קטנה.

   

עונת ירח משתנה,

במחזור חודשי שנה.

 

 

 

  

                                       

 

                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                            

 

 

 

 

 

 

  

 

  

 

 

 

 

 

Comments