עולמה של הנפש

עולמה של הנפש  \  אהוד קלפון

 

חוברת נפש לדמותה,

לא תשקע במצולתה.

 

עומדת זכה לצידה,

אינה נשארת לבדה.

 

עפה אל המרחקים,

שביל עולמה בשחוקים.

 

מסילת דרכה יצוקה,

איתנה בעת מצוקה.

 

נדיבה, גמישה, משתנה,

שולחת לחמה מתנה.     

 

מטה כתף לזולתה,

רב צער דאגתה.   

 

חוסנה קשרים עבותים,

צופה דרכי חתחתים.

 

לא נועלת שערים,

בקול תרועת שברים.

 

חושי ליבה נבונים,

חדה בשבילי עננים.    

                                                         

לא שוקעת בהבלים,

אין בפיה הלולים.   

 

זקופה בסערת גלים,

אין בה שלכת עלים.   

 

                  

 

 

Comments