אור ימים

אור ימים  \  אהוד קלפון


אדם כמוץ שיבולים,   

דממת גאון נחלים.  

 

עלומיו כעב חולפים,

אחריתו זהב שלפים.

 

קנים ברוח שפופים,

חיי אדם חשופים.   

 

רחף אבק עקבותיו,

בשדמות בר מילותיו.    

 

דרך אור ואפלה,

אין בהבל תהילה. 

 

סלעי המים שחוקים,   

כתביו לעד חקוקים.   

 

גלי דמיונות שדופים,    

מסע חולות בחופים.  

 

אור ימיו ברק שמים,   

שט לחמו על פני המים. 

 

    

 

                                                  

 

 

Comments