ימי אדם ברוח וקמה

ימי אדם ברוח וקמה  \  אהוד קלפון

 

שב אדם מעמל יומו,

נושק הליל תחומו.

 

צועד במסע קיומו,  

מראות עבר בחלומו.

 

חובק אופל תהומו,   

קרני שחר ניחומו.  

 

תבונת דרך עולמו,

בשדמות בר מקומו.

  

בזיעה אוכל לחמו,    

ענבי בציר בכרמו.  

 

זורם חסד בדמו, 

בצרה נוטה שכמו.

 

בענוות רוחו קסמו,

שלוות נפש ביומו.  

                                      

 

 

  

 

 

Comments