בחלל‏ > ‏

חללית לשביט

חללית לשביט  \  אהוד קלפון

 

סוכנות החלל האמריקאית (נ.א.ס.א) ביחד עם סוכנות החלל האירופית, שילחו חללית בשם "דיפ אימפקט" -  Deep Impact- למרחק של  430 מיליון ק"מ, כדי להגיע  לשביט בשם טמפל  (Temple 1) . מסע החללית ימשך כחצי שנה, במטרה להגיע לשביט ולפוצץ את השכבה החיצונית שלו העשויה קרח.  

שביט "טמפל 1" נע בצורה אליפטית מסביב לשמש במהירות של 37 אלף קמ"ש, פעם בשש שנים. כאשר הוא מתרחק מהשמש (710 מיליון ק"מ), הטמפרטורה שלו יורדת ל 140 –  (מינוס 140 מעלות צלזיוס) וכאשר הוא מתקרב לשמש (336 מיליון ק"מ) הטמפרטורה שלו עולה, הקרח מתנדף, והגזים עם האבק הכלואים בו משתחררים ויוצרים גרעין עם הילה וזנב ארוך המאיר את השמים בלילות. שביט "טמפל 1 " אורכו שמונה ק"מ, רוחבו ארבעה ק"מ והוא מכיל אבק וגזים שונים עם מעטפת עבה של קרח.

השביטים (Comets ), נוצרו כנראה בראשית התהוותה של מערכת השמש לפני 4.5 מיליארד שנים ביחד עם כל כוכבי הלכת, רק שלא התחברו לכוכב ונשארו לנוע בצורתם הראשונית. כאשר כוכב ארץ היה צעיר פגעו בו שביטים ואסטרואידים בגדלים שונים ששינו את פניו עוד לפני שהיו בו חיים. יש השערה שגוף שביט, עטוף שכבת קרח עבה, שהתנגש בעבר בכדור הארץ, הביא עמו את המים הראשונים ואת היסודות הכימיים שאפשרו את התפתחו החיים. מאוחר הרבה יותר, לפני 65 מיליון שנה, יש השערה, שהדינוזאורים נכחדו מעל פני האדמה, כתוצאה מפגיעת גוף גדול מהחלל  בכדור הארץ שגרם לשינוי קיצוני באקלים.  

כוכב שביט המכונה טמפל 1 נקרא על שם החוקר הגרמני וילהם טמפל שגילה אותו לראשונה בשנת 1867 . בארבעה ביולי ביום חג העצמאות האמריקאי, הגיעה החללית "דיפ אימפקט" (Deep Impact ), אחרי שעברה 430 מיליון ק"מ במסע של שישה חודשים, עד למרחק של פחות ממיליון ק"מ משביט טמפל 1 . אז היא שלחה לעברו קליע עשוי נחושת במשקל של 200  ק"ג המופעל בסוללות. הקליע עבר מרחק של 800 אלף ק"מ ופגע בשכבה החיצונית של השביט בעוצמה של חמישה טון חומר נפץ ויצר בו מכתש בעומק של 18 קומות וברוחב של מגרש כדורגל.

החומר שכלל קרח, אבק וגזים עף למרחק של 500  ק"מ ובזמן זה בוחנים החוקרים את ההרכב של החומרים בעזרת ספקטרופוטומטר, בעזרת צילומים ועוד. חושבים שהחומרים שמהם מורכב שביט הם פרמורדיאלים (ראשוניים), כלומר לא השתנו מאז שנוצרה מערכת השמש. זיהוי ואנליזה  של החומרים שנפלטו (בניסוי זה), מגרעין השביט ומהמעטפת שלו תעזור לנו, להכיר טוב יותר את ההרכב שלהם, בפרט שכוכבי שביט הם שרידים עתיקים (ללא שינויים) של החומר היסודי שממנו נוצרה כל מערכת השמש שלנו.  בימים ובשבועות הקרובים אפשר יהיה לעקוב אחר הממצאים שיפורסמו בשלבים עם מסקנות שיתקבלו מאוחר יותר.

שביט האלי (Halley ) למשל מורכב מ 80% מים קפואים, פחמן דו חמצני הנקרא קרח יבש, גז אמוניה, וגז מתאן, וזנבו מגיע לאורך של מיליוני קילומטרים. כשאומרים "גשם של מטאורים" מתכוונים להתקרבות כדור הארץ לשביטים מאירים במועדים מסוימים של השנה.

האם יש ההבדל בין שביט (Comet ) לבין אסטרואיד (Asteroid ). שביטים הם גופים חלליים קטנים, בגדלים של כמה קילומטרים, עטופים קרח, עם גרעין של אבק וגזים קוסמיים מקוריים, שנשארו שרידים שלא התחברו ליצירת כוכב לכת בזמן התהוות כל המערכת השמש. המונח אסטרואיד פירושו "דומה לכוכב".
אסטרואידים הם גופים מוצקים המורכבים בעיקר מסלעי ברזל בגדלים שבין 200 ק"מ עד לקילומטר אחד ועד לגודל של חלוקי נחל. האסטרואיד הגדול ביותר "צרס"  ( Ceres ) , קוטרו 1000 ק"מ והתגלה בשנת 1801 על יד חוקר שקרא לו על שם אלילת התבואות הסיציליאנית.
ידועים לחוקרים עוד 26 אסטרואידים שגודלם 200 ק"מ, אולם 99% הם בגודל שבין קילומטר אחד לבין  100  ק"מ. רוב שברי הסלעים האלה המכונים אסטרואידים, נעים בחלל באותה חגורה מסביב לשמש. טוענים שהיה קיים פעם כוכב לכת בין מארס (מאדים) לבין יופיטר (צדק) שהתפוצץ והתפרק לחלוטין וכל השברים שלו נעים מסביב לשמש באותו המסלול של הכוכב המקורי.
בלילות, אנו רואים "כוכבים נופלים" שהם בעצם אותם שברי סלעים זעירים הנשרפים על ידי החיכוך שנוצר עם כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ. סלעים יותר גדולים נפלו בעבר במקומות שונים בכדור הארץ, כמו למשל מכתש המטאוריט שבמדבר אריזונה שנוצר מפגיעת סלע ענק. החוקרים חישבו ומצאו שאם היינו אוספים את כל שברי הסלעים של האסטרואידים שנעים באותה החגורה מסביב לשמש, (של אותו כוכב שהתפרק), היינו מקבלים כוכב לכת שקוטרו 1500  ק"מ, כלומר כמחצית מגודל הירח שלנו. משתמשים גם במונח מטאוריטים כשהכוונה היא לאותם שברי סלעים שמקורם בחגורת האסטרואידים החודרים לאטמוספרה של כדור הארץ ונשרפים בתוכה. האינטראקציה של הסלעים הנעים בחגורת אסטרואידים עם כוח כובד עצום של צדק - יופיטר (צדק שהוא הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש), גורם לשיגור הסלעים למרחקים.

חלקם נכנסים למסלול מסביב לכדור הארץ, חלקם נכנסים לאטמוספרה ונשרפים וחלק מצליח לנחות כמטאוריטים שלמים. המונח מטאורויד מתייחס לסלע הנמצא למעלה מגובה של 80  ק"מ שטרם נכנס לאטמוספרה, ורק לאחר כניסתו לאטמוספרה או נחיתתו הוא נקרא מטאוריט. יש מינים שונים של מטאוריטים על פי הרכבם: גוש מתכתי הבנוי כולו מברזל וניקל בדומה לגרעין כדור הארץ. סלע ברזל המורכב מברזל, ניקל צורן ואוליבין בדומה להרכב קליפת כדור הארץ. סלעים המורכבים בעיקר מצורן עם מעט ברזל מהווים את רוב המטאוריטים (94%).

בכל יום נופלים על פני כדור הארץ כמה טונות של מטאוריטים שרובם מיקרוסקופיים, אולם בדרום אפריקה נמצא מטאוריט ששוקל 54 טון, בדנמרק נמצא מטאוריט במשקל 20 טון, ובמוזיאון לטבע בניו יורק מוצג מטאוריט ששוקל 34 טון. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני החוקרים לשנים הבאות הוא לנסות להסית גוף חללי גדול המתקרב קרבה מסוכנת לכדור הארץ, כי גוף סלעי בגודל של קילומטרים אחדים שיפגע בכדור הארץ עלול לגרום להשמדת החי והצומח שבו.

 

 

 

 

 

 

                                                                 

                                                           


Comments