בחלל‏ > ‏

שמים וארץ

שמים וארץ   \   אהוד קלפון

תיאוריה ה"ביג בנג" ביצירת היקום, הגלקסיות ומערכת השמש שלנו עם כוכבי הלכת, מקובלת על אנשי מדע רבים. אנרגיית השמש נובעת מחיבור שני אטומי מימן ויצירת הליום. כתוצאה מהחיבור, נפלטת אנרגיה עודפת שהייתה אצורה בגרעיני המימן (כמו בפצצת המימן). מעריכים שהשמש קיימת 10 מיליארד שנים והיא נמצאת במחצית החיים. כל כוכבי הלכת נעים מסביב לשמש בניגוד לכיוון השעון ובאותו המישור. 99% ממסת מערכת השמש נמצאת בשמש עצמה וכל כוכבי הלכת ביחד, מהווים 1% בלבד.

גיל הסלעים שהובאו מהירח, זהה לגיל הסלעים שעל פני כדור הארץ, כארבעה מיליארד שנים. כדור הארץ נוצר מגזים שהתקררו ועובי קליפתו כחמישים ק"מ.  הקליפה התמצקה, בניגוד ליתר החלקים שנשארו במצב צבירה גזי או נוזלי.  חלוקת השכבות בכדור הארץ מהחלק החיצוני עד לגרעין הפנימי שלו :

קליפה= 50  ק"מ. ליבה ( נוזל וגז)= 3000  ק"מ. גלעין (ברזל מותך )= 2000  ק"מ. סה"כ רדיוס= 6500  ק"מ גרעין ( ברזל וניקל )= 1500  ק"מ.  סה"כ קוטר= 13000 ק"מ.

בדיקת "מחצית החיים" של חומרים רדיואקטיביים למדידת גיל הסלעים וחפצים עתיקים: פחמן 14: מאבד בטבע מחצית חיים במהלך 5700 שנה, כלומר הוא מאבד מחצית מכמות האנרגיה הרדיואקטיבית שלו (כעבור זמן זה) ובעזרתו בודקים ממצאים ארכיאולוגיים. אשלגן 40: מחצית החיו 1.3 מיליארד שנה ובעזרתו בודקים גיל סלעים מלפני מיליוני שנים. אורניום 238: התפרקותו והפיכתו לעופרת ( מחצית החיים 4.5 מיליארד שנים).

כדור הארץ מאבד עם הזמן את החומר הרדיואקטיבי הפעיל שבליבה ובעתיד הרחוק יהיו פחות פעולות וולקניות, ההרים ישתטחו והימים יציפוהו. הים הקדום נקרא ים תטיס, והיבשה היחידה שהייתה אז נקראה "פנגיאה", עד להתפרקותה, ונדידת היבשות הנמשכת עד היום.  עד לפני 200 מיליון שנה, בזמן הדינוזאורים, היה גוש יבשה רצוף ( פנגיאה ) שהווה רבע מכדור הארץ, וים תטיס כיסה שלושה רבעים. במהלך מיליוני השנים התבקע גוש היבשה שישב על פלטות שונות והתחילו היבשות להתרחק אחת מהשנייה. למשל יבשת אמריקה התרחקה מאירופה ומאפריקה ועדיין מתרחקת.  מרחק הארץ מהשמש 150 מליון ק"מ ולוקח 8 דקות לקרני האור להגיע לארץ במהירות של שלוש מאות אלף ק"מ בשנייה. רק 8% מהסלעים בכדור הארץ הם סלעי משקע אולם בקליפה הם מהווים 75%. במהלך השנים חלה התפתחות אבולוציונית של החי והצומח בכדור הארץ והכול דינאמי ומשתנה במקביל בחלקים הביוטיים והאביוטיים של כדור הארץ. 

קיימת חוקיות במעבר אנרגית השמש בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים ירוקים, בפירמידת מזון ובשרשרת מזון, במסגרת מארגים מורכבים ועדינים. כל שינוי בסביבה הטבעית של האורגניזמים השונים, עלול לגרום להרס מארגי הקיום שביניהם ולשבש את יחסי הגומלין הרגישים שבין החי הצומח והדומם.

הרכב האטמוספרה של היום : חנקן= 78% ,  חמצן= 21% , פחמן דו חמצני= 0.03% ואבק.

שכבת האוזון O3 מסננת את הקרינה האולטרא- סגולית המוקרנת מהשמש, והיא נמצאת בגובה שבין 20- 50  ק"מ מעל לפני הים. בעיית עליית כמות ה- CO2 ומזהמים אחרים באוויר, מביאה להתחממות כדור הארץ כתוצאה מתופעת אפקט החממה.            

שכבות האטמוספרה: טרופוספרה מגיעה עד לגובה 12  ק"מ, ומכילה 80%  מהאטמוספרה. סטרטוספרה- בגובה בין 50-12  ק"מ (שכבת אוזון). מזוספרה בין 80-50  ק"מ. יונוספרה- מכילה יונים ואטומים בודדים עד לגובה של 600  ק"מ. לחץ  האוויר: ככל שעולים לגובה הלחץ יורד. בקרקע ( פני הים) = 100%, 12 ק"מ= 20%, 30 ק"מ= 1%

על פי החוקרים, כדור הארץ הולך ומתחמם כתוצאה מאפקט החממה. מי שנכנס לחממה בחורף מרגיש חם ונעים משום שקרני השמש חודרות מבעד לזכוכית או לניילון השקוף, פוגעות בתוך החממה ונפלטת קרינה תת אדומה המחממת את העצמים ואת האוויר בחממה.

דבר דומה קורה באטמוספרה של כדור הארץ שדרכה עוברת קרינת השמש הפוגעת באדמה, מחממת אותה והקרינה התת- אדומה הנפלטת ממנה, נקלטת על ידי הגזים שבאטמוספרה. הבעיה היא שמפעלים ורכבים פולטים גזים הקולטים את הקרינה התת - אדומה וגורמים לאוויר להתחמם.

ככל שיש יותר גזי חממה מזהמים באוויר (כגון פחמן דו חמצני), כך נקלטת יותר אנרגיית חום (המוחזרת מהקרקע) על ידי ריכוז גבוה של גזים באטמוספרה, הגורמים לאוויר להתחמם כמו בחממה. גם כריתת עצים מסיבית בעולם וביערות הגשם בפרט, גורמת לריכוז גבוה יותר של פחמן דו חמצני וליצירת פחות חמצן באטמוספרה הגלובלית.

האטמוספרה עם אפקט החממה הטבעי והמאוזן, הוא הגורם לטמפרטורות הקיום של החי והצומח על פני כדור הארץ, בניגוד לכוכבי הלכת השכנים  נוגה ומאדים, שאין בהם אטמוספרה דומה לשלנו ולא מתקיימים בהם חיים (עד שאולי יגלו שבמאדים יש בקטריות במעמקי הקטבים הקפואים).

הסכנות מהתחממות כדור הארץ הן: המסת הקרחונים שבקטבים תעלה את מפלס מי הימים והאוקיינוסים, ייעלמו איים רבים הנמצאים בגובה פני הים, יוצפו חופים נמוכים וערי חוף רבים לא ימשיכו להתקיים. בעיה נוספת היא התרחבות רצועת מדבר סהרה, סיני ומדבריות ערב והאזור הארידי (יבש) אצלנו ינוע צפונה.

כך גם באזורים אחרים של כדור הארץ, הגשמים יפחתו והאדמה תניב פחות יבולים, ישתנו מארגים אקולוגיים בבתי גידול שונים, וייעלמו מיני צמחים ובעלי חיים. זה אמנם תהליך איטי מאוד אבל האדם צריך לכלכל את מעשיו בתבונה היום, כדי שהדורות הבאים לא יעמדו בפני קטסטרופות בלתי הפיכות. 

צריך להשקיע הרבה יותר בפיתוח אנרגיה סולרית, תחנות הידרואלקטריות, אנרגיה גיאותרמית, ניצול אנרגיית הרוח, אנרגיית גלי הים, אנרגית מימן בשימוש רכבים ותעשייה, כלי רכב חשמליים, יצירת אנרגיית חום על ידי תאים סולאריים להתפלת מים, לחימום ביתי, להנעת רכבים ועוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                             

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                 

 

 

 

 

                                                         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                

     

 

 

Comments