בחלל‏ > ‏

בדרך למאדים

בדרך למאדים  \  אהוד קלפון

 

מאז ומתמיד, התעניינו בני האדם בכוכב הלכת הנראה אדמדם בשמים, ונכתבו סיפורים על יצורים שיכלו לחיות שם. זהו כוכב הלכת הרביעי מהשמש אחרי מרקורי (כוכב חמה), ונוס וארץ. מטרת המדענים היום, היא לבדוק האם במאדים (מארס) התקיימו בעבר יצורים חיים, האם יתגלו חומרים אורגניים ופחמן שהם שרידים של אורגניזמים חיים, והאם קיימים היום תנאים לקיום חיים כלשהם. בודקים גם האם בני אדם יוכלו לשרוד שם בתנאי אקלים קיצוניים, כי מתכננים לשלוח חללית מאוישת בעוד כעשרים שנה.  
בשנת 1964 שלחו מדענים אמריקאים חללית בשם "מרינר 4 " שהתקרבה למארס ושלחה כעשרים תמונות. בשנת 1997 חוקרי NASA שיגרו למאדים רכב חלל, בשם Pathfinder  ששקל 10 ק"ג, ובשנת 2004 שוגרו שני רכב שנחתו על הכוכב, האחד בשם Spirit והשני בשם Opportunity ששקלו ביחד, 170 ק"ג. חללית מחקר בשם MRO -  Mars Reconnaissance Orbiter-, נשלחה בשנת 2006 על ידי NASA - למסלול אליפטי סביב מארס. החללית הייתה מצוידת במצלמות משוכללות וחיישנים מגוונים, שאפשרו לבחון את השכבות הנמצאות מתחת לקרח, למפות את הגיאולוגיה של כוכב הלכת, לבדוק את אבק האטמוספרה, ולצלם מקומות מתאימים לנחיתת חלליות.
בתאריך 2011. 11. 26 , שיגרה סוכנות החלל האמריקאית NASA טיל אטלס 5 רב עוצמה לעבר מאדים, עם רכב חלל עמוס ציוד. הטיל נפרד מהקפסולה, שתמשיך לבדה בדרכה, עד ליעדה. הרכב ששוקל טון אחד עם מעבדה משוכללת בשם  Curiosity סקרנות, עלו 2.5 מיליארד דולר. החוקרים טוענים שהכסף הרב שהושקע בפרויקט, משתלם לפיתוח מחקרים במדע וטכנולוגיה, לפיתוח מפעלי הייטק חדשים, נוסף על הידע רב שצוברים במערכת השמש בחלל.
החללית תנחת על פני מאדים ב "מכתש גייל", Gale Crater בחמישה באוגוסט 2012 , בשעה 22 לפי זמן ארה"ב. על פי הטכנולוגיה של היום, לוקח לחללית שבעה חודשים כדי להגיע למארס, אולם בטכנולוגיות עתידיות יגיעו לשם תוך 76 יום, במהירות של 42,000  קמ"ש.
בעבר, החלליות שנחתו על פני מארס, נבלמו על הקרקע בעזרת בלוני אוויר שהקפיצו אותן על הקרקע עד לעצירתן ללא נזקים. היום מתכוונים להשתמש במצנחים שיאטו את ירידת המטען הכבד בצורה בטוחה. רכב השטח שינוע על שישה גלגלים, מופעל בדלק גרעיני שאמור להספיק לפעילותו ולפעילות המעבדה, למשך זמן רב. מעבדה זו מסוגלת לבדוק את ההרכב הכימי והמינראלי של הסלעים והקרקעות, ולבדוק האם יש בקרקע נוכחות מימן ופחמן. יש בה הרבה מצלמות שישלחו תמונות בהירות לכדור הארץ. ידוע לנו שהאטמוספרה של מארס מורכבת מ 95.32%  פחמן דו חמצני,  2.7% חנקן, 1.6% ארגון, 0.13% חמצן, 0.03% מים. הלחץ האטמוספרי שלו הוא רק 0.75% מזה של כוכב ארץ, לכן המים אינם יכולים להימצא במצב נוזל.
הטמפרטורה המינימאלית מגיעה למינוס 63 מעלות צלזיוס והמקסימאלית ל 20 מעלות צלזיוס. האטמוספרה הדלילה אינה יכולה להחזיק את חום השמש ומכאן הטמפרטורות הנמוכות שבו. האוויר מכיל רק אלפית מכמות האדים שיש בכדור הארץ ובכל זאת יש התעבות של אדים היוצרים עננים וערפל. החוקרים מאמינים שבעבר הרחוק, האטמוספרה של מארס הייתה יותר צפופה ואפשרה למים להתקיים במצב נוזלי. עד כה צולמו מקומות רבים במרחביו, המזכירים חופי ים, נחלים יבשים, איים בלב ים ואגמים ביבשה.
 קוטרו של מארס 6,800  ק"מ, והוא משלים סיבוב סביב השמש ב 686 ימים. לשם השוואה, קוטר כדור הארץ הוא 12,742  ק"מ והוא משלים סיבוב מסביב לשמש ב 365 ימים. מארס מהווה רק רבע משטחו של ארץ ועשירית מהמסה שלו, ומכונה "הכוכב האדום" בגלל הצבע האדמדם הנובע מסלעי המטיט המורכבים מתחמוצת הברזל. פני השטח של מארס מכוסים שכבת אבק, אבני בזלת, מינראלים ומתכות.                                                                          

 

Comments