בחלל‏ > ‏

פלנטות מאפשרות חיים

פלנטות מאפשרות חיים  \   אהוד קלפון

 

חוקרי נ.א.ס.א גילו בעזרת טלסקופ החלל "קפלר", שיש מחוץ למערכת השמש  2326  פלנטות (כוכבי לכת), המקיפות את כוכביהן במרחקים המאפשרים חיים, ומתוכן 207 הן בגודל של כדור הארץ. בתאריך 11. 12. 5 הם פרסמו שגילו פלנטה חדשה, בשם "קפלר b 22 ", שבה קיימת אפשרות להימצאות מים במצב נוזלי ואולי חיים.
המרחק שבו מסתובבת הפלנטה סביב הכוכב נקרא "אזור המאפשר חיים" שבו אין טמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי. מטרת טלסקופ "קפלר" היא לסרוק את החלק הקרוב אלינו בשביל החלב, כדי לגלות פלנטות בגודל של "ארץ", עם סיכוי למצוא בהן תנאים דומים. פלנטה זו, הנמצאת במרחק 600 שנות אור מכדור הארץ, מסתובבת סביב כוכב בגודל של השמש שלנו.

יוהנס קפלר שעל שמו נקרא רכב החלל הטלסקופי, היה מתמטיקאי שחי בין השנים 1571 – 1630 במרכז אירופה. הוא חקר ותאר את תנועת כוכבי הלכת סביב השמש, ועבר מהמודל הגיאוצנטרי הישן שבו כדור הארץ היה במרכז, למודל ההליוצנטרי שבו השמש במרכז וסביבה נעות כל הפלנטות.

מתקופת הפילוסופים היוונים מהמאה החמישית לפני הספירה, עד לסוף ימי הביניים במאה החמש עשרה לספירה, המלומדים חשבו שכדור הארץ נמצא במרכז מערכת השמש. הם הבינו על פי תצפיותיהם, שהשמש וכוכבי הלכת ( שהיו ידועים  אז) הסתובבו סביב כדור הארץ.
החוקר קופרניקוס הציע לראשונה שהשמש נמצאת במרכז, ומאוחר יותר, גלילאו שצפה בירח ובכוכבי לכת אחרים בעזרת טלסקופ שבנה, כתב שהשערת קופרניקוס נכונה. קפלר הוכיח בחישובים מתמטיים, שהמודל הגיאוצנטרי, שהיה מקובל על ידי רבים בימי הביניים, היה מוטעה. ניוטון שבא אחרי קפלר והמשיך את מחקריו, הסביר ש"חוקי קפלר" המתארים את תנועת כוכבי הלכת סביב השמש, נובעים מחוקים פיזיקאליים של תנועה וכבידה.      
בסוף ספטמבר 2010 התפרסם מחקר על גילוי פלנטה חדשה, המורכבת מסלעים, הדומה בהרכבה לכדור הארץ. המחקר והתצפיות בעזרת טלסקופ המוצב בהוואי, נמשכו 11 שנים על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, והתפרסם  בכתב העת המדעי - The Astrophysical Journal - בתמיכת נ.א.ס.א. החוקרים טוענים שהפלנטה שגילו, הנקראת Gliese 581g , נמצאת במרחק 20 שנות אור מכדור הארץ, ובה יש אטמוספרה עם טמפרטורות נוחות ויש מים.
היא אינה מסתובבת סביב צירה, כך שהצד הפונה לכוכב, מואר ומחומם באופן קבוע, והצד הנגדי חשוך וקר באופן תמידי. אזור התפר שבין אור לחושך ובין חום לקור, יכול לאפשר וריאציה רחבה של טמפרטורות נוחות, שיקיימו מגוון יצורים. כוח המשיכה שלה גדול רק במקצת מזה של "ארץ", כך שבאופן תיאורטי אדם יכול ללכת שם זקוף, אך כדי להגיע אליה בחללית שנעה במהירויות של היום, יחלפו מספר דורות של בני אדם.
הטלסקופים המוצבים בחלל או על פני כדור הארץ, לא מצליחים תמיד לצלם פלנטות שאינן מוארות מספיק על ידי הכוכב שסביבו הן נעות. אך אם שני כוכבים חולפים זה על פני זה, כוח הכובד של כוכב אחד גורם לכיפוף קרני האור של הכוכב השני ומסית אותן ממסלולן. זה יוצר מיקוד קרני אור כמו בעדשה, המרכזת את הקרניים ומגדילה את עוצמתן. האור המרוכז מבליט את הפלנטה שהייתה מוסתרת מהטלסקופים.

 

 

 

 

 

                

Comments