דני והצפרדע

דני והצפרדע  \  אהוד קלפון

בשדה בור, סמוך לביתו של דני, חי צפרדע היוצא לעיתים ממחבואו, כדי לצוד תולעים וחרקים. דני מבלה הרבה מזמנו בשדה זה, שם למד להכיר את דרך חייו של שכנו הצפרדע, וידע מתי והיכן לראותו. מורתו של דני, שהתחילה ללמד על הדו- חיים, חיפשה צפרדע או לקרפדה לצורכי המחשה בכיתה. דני קפץ משמחה והבטיח להביא את שכנו לכתה.

המורה חזרה והדגישה שנחוצה צפרדע לכיתה ולא השכן. צחוק רם נשמע בכיתה ורק דני חייך לעצמו ורץ אל השדה שבקרבת ביתו. בידו האחת החזיק קופסא ובידו השנייה החזיק רשת קטנה. הוא ידע מתי הצפרדע יוצא ממקום מחבואו והיה דרוך לקראת המפגש עמו. בינתיים, היום החורפי הקצר בא לקצו, חשכה ירדה על השדה, ורק פס אור בוהק ניראה עדיין באופק מערב. דני התעייף מסריקתו את השדה, התיישב לנוח מתחת לעץ איקליפטוס, ונרדם.

קרני האור האחרונות נעלמו, ועלטה מוחלטת שלטה בכל. השדה התעורר לחיים. קולות זכרי הצפרדעים התערבבו עם קולות הצרצרים וציוצי העטלפים. העטלפים הקטנים נראים במעופם באוויר במהלך כל הלילה, כשהם עפים בעקבות חרקים כדי להשביע את רעבונם.

דני לא נרדם להרבה זמן, כי צינת הליל ועקיצות היתושים הקיצוהו לסירוגין. בעודו מתמתח בשדה לבדו, הגיעו לאוזניו קולות מומים רחוקים. אלה היו רעשים של ענפים מהחורשה הסמוכה, וצעדים כבדים הלכו והתקרבו. דני התחבא מאחורי גזע רחב של אחד העצים, אולם ללא הועיל.

יד גדולה וחזקה אחזה בזרועו והעמידה אותו על רגליו. שלום דני אמר בקול עמוק השכן הגבוה שגר בבית ממול. כולם דואגים לך! בוא מהר הביתה. דני שב עם השכן הנחמד, לביתו והוריו ביקשו שיסתכל על השעון ויבין כמה שעות הוא בילה בשדה החשוך לבדו. דני הוא ילד אחראי מאוד, והבטיח שמעכשיו הוא יתקשר ויודיע היכן הוא נימצא. לאחר שהתרחץ ואכל, הוא הלך לישון, ובלילה הוא חלם שהשתתף במסיבת צפרדעים שהתאספו ליד השלולית הענקית הנמצאת בכפר השכן.
הצפרדעים הכתירו את דני למלך הביצה, ומקהלת הזכרים שרו שירים לכבודו. כאשר התעורר בבוקר, לקח לו זמן להבין שהוא נמצא בחדרו ואין צפרדעים מסביבו. הוא נזכר שהבטיח למורה להביא את שכנו הצפרדע, ומיד יצא בחיפושיו עוד לפני לכתו לבית הספר. הוא מצא במי השלולית רק ראשנים והביאם בצנצנת לכיתה.

המורה העבירה את הראשנים למיכל יותר גדול, ונתנה להם חסה לאכול. היא הסבירה שהראשנים ניזונים מהצומח, והצפרדעים הבוגרים ניזונים מהחי. היא הראתה לילדים סרט המתאר את כל שלבי מחזור החיים של הצפרדע והקרפדה, וההבדלים ביניהם.

הסרט גם מראה את נציגי מחלקת הדו- חיים, שבה יש חסרי זנב כגון, קרפדה, צפרדע ואילנית ובעלי זנב כגון טריטון וסלמנדרה. עורה של הקרפדה נראה מחוספס וגבשושי, והיא מטילה את ביציה בחורף, בשרוכים ארוכים, במים רדודים. בכל שרוך, יש אלפי ביצים, ויש עשרות שרוכים שצפים על פני המים. הביצים קולטות קרינת חום מהשמש, על מנת שתוכלנה לבקוע.

הצפרדע לעומת זאת, עורו חלק, והנקבה מטילה את ביציה בגושים במים. לשניהם יש עיניים גדולות, השוקעות בשעת בליעת הטרף, כי חסר להם בית בליעה כמו ליונקים. מהביצים בוקעים ראשנים, הנושמים בזימים כמו דגים, אולם הבוגרים נושמים בעזרת ריאות, כי הם חיים בעיקר על היבשה ויכולים לנשום אוויר חופשי.

יש עוד הבדל הכריז דני, ממקום מושבו בסוף הכיתה. לצפרדע יש קרומי שחיה בולטים בין אצבעות הרגלים ולקרפדה הם זעירים ובקושי נראים. דבר זה מעיד על מקום מחייתו של כל אחד, הוא הוסיף. הצפרדע מבלה יותר זמן במים, והקרפדה מבלה את עיקר זמנה על היבשה. המורה הקשיבה בעניין לדבריו של דני ופתאום דלת הכיתה נפתחה, ובפתח עמד השכן הגבוה של דני, ובידיו שתי צנצנות גדולות. באחת יש קרפדה ובשנייה יש צפרדע.

דני התרגש מאוד מהביקור המפתיע, והצביע על השכן שחילץ אותו מהשדה החשוך והחזירו לביתו.

לשכן הייתה רק בקשה אחת מהמורה: לשחרר את שני הדו-חיים מיד לאחר השיעור ולהחזירם למקומם בטבע. דני שידע היכן מקומות המחייה הטבעיים של הצפרדע והקרפדה, הלך עם חבריו אל גדות הנחל ושחרר את הצפרדע, והמשיכו ללכת עד לשלולית החורף, שם הוא שחרר את הקרפדה. דני וחבריו עוד ישבו בחורשת האיקליפטוס סמוכה, והחליפו חוויות, ורעבונם אותת להם לשוב הבייתה.    

 

 


 


Comments