ברווז וצפרדע

ברווז וצפרדע  \  אהוד קלפון

 

יום אחד בסתיו, הגיע ברווז מרחוק, אל ברכת דגים, בעמק קטן. הברווז היה עייף מאוד מהנדידה הארוכה, שעשה מביתו הקר, עד לעמק החמים. הוא הגיע בדיוק עם שקיעת החמה, ומיד חיפש מקום ללינת הלילה. מוקדם בבוקר הוא התעורר רעב, ומיד התחיל לחפש מזון מהחי, שסינן במקורו מהבוץ. הוא מצא שם תולעים, חרקים, סרטנים ועוד יצורים קטנים, שהשביעו את רעבונו.  

אחרי שסיים את ארוחתו, נשאר לו זמן לשוט להנאתו במי הבריכה, ולהכיר את שכניו. הוא פגש ברווזים אחרים שהגיעו איתו בלהקה, והם דיברו על המסע המפרך שהיה להם באוויר, עד הגיעם לכאן. הוא ראה קבוצת  אגמיות שחורות ששטו במרכז הברכה, ונדהם מדרך תעופתן. הן רצו על פני המים מרחק גדול מאוד כדי להתחיל לעוף, בזמן שהשחפים ששטו לידם, עפו ישירות ממקומם לאוויר.

הברווז הסקרן, התקרב לחוף הבריכה, שם הייתה התקהלות של ילדים שצפו עליו בעזרת משקפות.

הוא עלה על החוף, והילדים הוציאו לחם וגבינה מתיקיהם ונתנו לו לאכול. ברווזים אחרים הגיעו לחוף, ושמחו ללקט את האוכל משפת הבריכה.  הילדים ניסו לעשות קולות של ברווזים, כדי לתקשר איתם, והברווזים ענו להם. בקצה הבריכה, הילדים ראו אנפות, חסידות, שחפים, עגורים וגם ציפורי שיר קטנות.

הברווז שאהב את הילדים, החליט ללכת בעקבותיהם והם לא שמו לב לכך. הילדים הסתכלו לשמים, וראו להקת שקנאים במבנה, שרק הגיעה. הם קיוו שינחתו בבריכה לידם, אך הם נחתו בבריכה הרחוקה יותר כי שם לא הסתובבו אנשים.

פתאום עף הברווז שהלך אחריהם והסתובב באוויר מסביבם. הם הבינו שזה הברווז שהכירו קודם, וקראו לו בקול של ברווז, כדי להיפרד ממנו, בדרכם להמשך התצפית בבריכות הרחוקות. הברווז שנפרד מהילדים, נחת במים סמוך לחוף, ופתאום יצא משם נחש מים לא ארסי, ולא מסוכן, ששחה לידו. הברווז התרחק משם, כי רצה להכיר את האנפות שעמדו בבוץ בשפת הבריכה. הוא ראה אנפה גדולה, תופסת במקורה יצור קטן, שלכדה במים. הוא ניסה לדבר איתה, אך היא לא ענתה, כי כשאוכלים לא מדברים.

הברווז שמע קול מוזר מרחוק, והתחיל לשוט במים לעברו. בנתיבו הוא ראה גזע עץ צף במים ועליו יושבים שני צבים קטנים, מתחממים בשמש. בלי כוונה הוא הזיז את גזע העץ, והצבים נפלו למים. הוא נורא הצטער, וניסה לעזור להם לעלות מעומק הבריכה, אך הוא אינו מסוגל לצלול. הוא הכניס את ראשו למים, וניסה בעזרת רגליו לצלול אך ללא הועיל, הוא נשאר לצוף.

בינתיים הצבים כבר שחו לחוף, וישבו על סלע קטן בשמש הנעימה. הברווז הסקרן, המשיך בנתיבו, אך בדרך הוא ראה קבוצת ברווזים צוללים, המוציאים מזון מעומק הבריכה. הוא ניסה לעשות כמוהם, אך ללא הצלחה. אחד הברווזים הצוללים הסביר לו שיש ברווזים המסוגלים לצלול, כי גופם מותאם לכך, ויש ברווזים שאינם צוללים, והוא אחד מהם. הברווז המאוכזב המשיך בדרכו,  ועבר שוב ליד השחפים שהמריאו מהמים בקלות. הוא שם לב לכנפיים הגדולות שלהם, שמאפשרות להם תעופה טובה. הוא נזכר באגמיות השחורות שרצו על פני המים מרחק רב, עד שהצליחו להמריא לאוויר, והבין שזה בגלל הכנפיים הקטנות, ביחס לגוף הכבד.   

הוא המשיך לשוט בנתיבו לעבר הקול המוזר, עד שהגיע לסבך הקנים שעל גדת הבריכה. הוא הבחין בצפרדע זכר, מרעיש עולמות בעזרת מגביר קול, בצורת בלון.  בזמן שהצפרדע מוציא קול, תחתית הפה שלו יורדת ומתנפחת כמו בלון, וכאשר הוא מפסיק, מתרוקן הבלון.

הברווז שאל את הצפרדע לפשר תופעה זו, והצפרדע הסביר לברווז הסקרן, שרק צפרדע זכר משמיע קול. שעות הפעילות העיקריות של הצפרדעים, הן בלילות. הזכר קורא לבת זוג, והיא מנתבת את דרכה אליו על פי הקול. הקרום המנופח בתחתית הפה, הנראה כמו בלון, מגביר את עוצמת הקול. הצפרדע המשיך לספר לברווז שהוא ער בלילות, ויוצא מהסבך כדי לתפוס חרקים ותולעים, וחוזר למסתורו ביום. הברווז אהב לשמוע את סיפורי הצפרדע, ובפרט התעניין לדעת, מה קורה בשעות הלילה כשהציפורים ישנות.  

הוא סיפר לצפרדע על ביתו, הנמצא רחוק בצפון, שם הוא מגדל את אפרוחיו בעונת האביב. הצפרדע שאל את הברווז, איך זה לעוף בשמים, ולראות את הנוף מלמעלה. הברווז ניסה לתאר את מראות הנוף שהוא רואה בנדודיו, אך היה קשה לצפרדע לדמיין את הדברים. הוא שאל את הברווז, אם הוא יכול לקחת אותו על הגב לתעופת קצרה בשמים.

הברווז שחיבב את הצפרדע הקטן, חייך לעצמו ,אך הסכים לנסות. הוא אמר לצפרדע, שהוא יעוף איתו רק מעל למים, שאם ייפול לא יקרה לו כלום. הצפרדע הקטן, קפץ על גבו של הברווז, והחזיק בנוצותיו כדי לא ליפול. הברווז הניע את כנפיו בחתירה מהירה, תוך ריצה קצרה על המים, והמריא לאוויר. הצפרדע שראייתו קצרה, לא יכול היה לראות את הנופים היפים שמתחתיו, אך הוא אהב את זרם האוויר שעטף אותו בתעופה המהירה.

לציפורים יש ראייה חדה, והן רואות מרחוק, אך לצפרדעים ובני משפחתם, יש ראיה קצרה מאוד. הברווז סיפר לצפרדע את מה שהוא רואה מלמעלה, וביקש אותו להחזיק חזק בשעת הנחיתה. אך כאשר הברווז נחת במים, הצפרדע נפל ונעלם בתחתית הבריכה. הברווז מיד גייס את הצולל, לבוא לחלץ את הצפרדע. הברווז הצולל שראייתו טובה גם באוויר וגם במים, איתר מיד את הצפרדע והביאו לחוף. הברווז שט מיד לעבר חברו שחיכה על החוף, והמשיכו עוד לספר סיפורים.  

השמש עמדה לשקוע מעבר לים, והברווז סיפר לחברו שכול הציפורים הולכות לישון מוקדם. הוא נפרד מהצפרדע ועף למקום שבו לנים הברווזים ביחד. הוא סיפר לחבריו הברווזים, על החוויות שעברו עליו ביומו הראשון בבריכת הדגים וגם הם סיפרו לו הרבה סיפורים. רעש הברווזים שהתאספו יחד, הלך ונחלש בחשכה, עד שכולם הלכו לישון ונרדמו.      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    

                                         


Comments