ליטוף ענן שמים

ליטוף ענן שמים  \  אהוד קלפון

ביום קר וגשום בטבת, ענן וערפל כיסו את האדמה, וסערת רוחות שברה ענפים והעיפה רעפים. בבית היה חם ונעים, וארוחה חיכתה לילדים שחזרו מבית הספר. נירית בת המצווה,שאלה את אימא תמר מתי היא כבר תטוס במטוס, כמו כל הילדים בכיתה שלה. אימא הבטיחה שזה יהיה בקרוב, כאשר מזג האוויר יתבהר. לקראת ט"ו בשבט, החזאים בישרו לנוטעים ולחוגגים, שמתקרבים ימים יפים וחמימים, והשמש תקרין מזיווה על תכלת שמים ועל פני האדמה.

אימא תמר רצתה לעשות הפתעה לביתה נירית והתקשרה למרכז לצניחה חופשית שעל חוף הים. היא קבעה עם מדריך הצניחה שתבוא למנחת המטוסים, שם תבשר לביתה שהיא תטוס במטוס, תקפוץ בצניחה חופשית עם מצנח ותלטף ענן שמים. גם אבא יותם החליט להצטרף אל הטיסה, ולצנוח ביחד עם ביתו, בליווי שני מדריכי צניחה מנוסים.

המטוס המריא ממנחת קטן לאורך חוף הים, והגיע לגובה רב מעל העננים. נירית  קפצה ראשונה, מתחה את ידיה לצדדים כמו ציפור, וצנחה במהירות נפילה . המדריך כיוון את מעוף הצניחה דרך ענן אפור לבן, כדי נירית תוכל לגעת בו. אך לפני כן היא שאלה את המדריך, עוד בהיותם במטוס, האם היא תירטב בגשמי הענן. המדריך הסביר לה שענן זה הוא ערפילי אך אינו ממטיר גשמים. היא תחוש כמו ערפל רגיל ליד ביתה בהרים, אך היא לא תירטב מאידי הענן כי אינם מעובים לטיפות.

האב וביתו קפצו בזה אחר זה מהמטוס, וריחפו באוויר מעל חוף הים והשדות. כאשר נירית התקרבה לענן, היא פתחה את כפות ידיה ונגעה בו לשנייה תוך כדי צניחה. מתחת לעננים, הנוף התבהר המצנח נפתח לרווחה, והמדריך כיוון את דרכו באוויר אל המנחת הקטן שמשם המריאו.

בזמן הריחוף, נירית נהנתה מצבעי הים וגליו, ממפרצי החוף הסלעי, ומהשדות שממזרח למסילת הרכבת שבין חיפה לתל אביב. בזמן הריחוף בלט השקט בשמים, לשם לא מגיע רעש הכבישים, ורעש הגלים הנשברים בחוף. שחפים סקרנים, ליוו את המצנח של נירית ונחתו גם הם במנחת לידו. נירית שבה לכיתתה עם חוויות ותמונות, וכולם רצו לשמוע עוד פרטים מהגיבורה הצנחנית.

 

 

 

 

 

                                                         

        

Comments