סוסים שובבים

סוסים שובבים  \   אהוד קלפון

 

בעמק קטן וירוק, גר איכר עם משפחתו, וילדים מכל הסביבה מבקרים בחוותו. הילדים אוהבים לבוא ללטף את בעלי החיים, שמסתובבים באופן חופשי בכל מקום בחווה. הסייח הקטן שרק נולד, רץ לעבר הילדים, ואמו הסוסה רצה אחריו ומונעת מתקרבים.  

עייר צעיר של חמור יונק חלב מאמו האתון, ולא מפריע לו שהילדים עומדים סביבו ומלטפים אותו. גדי קטן של עז שומע קולות ילדים ורץ אליהם, ואימא עז לא עוזבת אותו ורצה אחריו. אבא תיש הבולט בזקנו הארוך ובקרניו הגדולות, עומד בצד וצופה על כולם. טלה שרק התעורר משינה ליד אמו הכבשה, שומע פתאום קולות מוכרים, ורץ מיד אל הילדים. אבא כבש הנקרא גם אייל, שקרניו גדולות ועבות, רואה את בנו הטלה מקפץ בשמחה וחש הנאה. עגל צעיר שינק חלב מאמו הפרה, הפסיק לינוק ורץ לעבר החבורה, ואבא הפר לא נשאר אדיש וצפה מהרפת על המסיבה.  

בקצה החווה, עומדת משפחת גמלים, שהאיכר מחזיק בשביל הילדים. נמצאים שם, אבא גמל ואמא נאקה עם בכר ובכרה הקטנים. האיכר מחזיק באורווה, סוס וסוסה לרכיבה, שנולדו להם סייח וסייחה. גם פרד ופרדה עובדים בחווה, ומושכים עגלה עמוסה תנובה.

סייח שנולד בחווה, גדל לסוס צעיר מלא מרץ ומהיר. יום אחד הוא קפץ מעל לגדר שהקיפה את שדות האיכר, והגיע בריצה לביקור באורווה של השכן. כל הסוסים קבלו אותו בחיבה, ואפשרו לו לאכול מהתערובת שלהם. לאחר שגמר לאכול ולשתות, הוא יצא לטייל עם סוס צעיר שיצא מהאורווה השכנה. שניהם שמחו לרוץ בשדות, שיחקו במחבואים, והפכו לחברים. הם צעדו במשך כל היום  בשבילים לא מוכרים, ודרכם אבדה בשדות זרים.  

השמש החלה לשקוע, החושך ירד על הארץ, ושני הסוסים הצעירים לא ידעו היכן הם, ואיך חוזרים. הם אכלו מהעשב הרב, התיישבו מתחת לעץ אלון וניסו לישון, אך קר היה בלילה והם לא נרדמו. הם שמעו קולות חזקים ומשונים, שהדהדו בין ההרים.

תנים ושועלים קיפצו ממש לידם, וזאב נבח כמו כלב גדול לצידם. הם ישבו בשקט והקשיבו לחיות, רעדו מקור וקצת פחדו. הסוסים גרפו עלי שלכת שהיו פזורים מתחת לאלון, והתכסו בהם כשמיכה. הלילה נראה ארוך מאוד, והם חיכו לשחר הגואל ולזריחה. הכוכבים שהאירו את השמים הבהירים הלכו ונעלמו, ורק כוכב נוגה נראה זוהר באופק מזרח, עד לקרן אור ראשונה ונעלם.

השמש זרחה ככדור ענק באופק שמים, והאירה את מרחבי העמק הקטן. האוויר התחמם לאט, והסוסים קמו על רגליהם ונערו את העלים מעליהם. פתאום נשמע מרחוק קול  צהלה עמום, שהלך והתחזק והתקרב. אחד הסוסים זיהה מיד את קולה של אמו והחל לרוץ לעברה ביחד עם חברו.

אמא סוסה הבחינה מרחוק בבנה הקטן, רצה לקראתו וליקקה אותו באהבה. פתאום נשמעה צהלה של עוד סוסה, שגם חיפשה את בנה שנעלם. שתי האימהות נפגשו בשדה ונעשו חברות טובות, כמו ששני הסוסים השובבים הפכו לחברים.כולם חזרו ביחד לכפר והבטיחו להיפגש שוב, בלי ללכת לאיבוד. הסוסה הגבוהה הרימה את צווארה, וראתה מרחוק את האיכר עם הילדים מחפשים אותם בשדות.

היא רצה עם בנה אל הילדים ששמחו לשובם, והסוסה השנייה המשיכה עם בנה לאורווה שם קבלו אותם באהבה. לאט ירד הערב, והחשכה התגברה בשמי הכפר, וכולם הלכו לישון מוקדם כי היו עייפים. עם עלות השחר, שירת הציפורים העירה את הסוסים הצעירים שהבטיחו לשמור על קשר ביניהם. הם יצאו בשקט מהאורווה, לפני שהוריהם התעוררו ונפגשו בשדה המרעה. 

בקצה השדה עמד עדר כבשים ורעה בשקט ובשלווה מהעשב הגבוה שהצמיח הגשם האחרון. הסוסים הסקרנים התקרבו בריצה אל העדר, והכבשים הראשונות נבהלו והתחילו לרוץ. כל העדר רץ בעקבותיהן, והסוסים שמחו לרוץ איתן בלי כיוון ומטרה, רק לקפץ ולהשתובב. הסוסים הובילו את העדר עד לסוף העמק ועלו על גבעה שעליה גדלו עצים פזורים. עדר הכבשים הרעיש עולמות בדרכו, אך אף אחד מאיכרי הסביבה לא שמע ולא ראה דבר.

הסוסים ראו מרחוק מעיין שמימיו זרמו לנחל קטן, ומיד רצו עם העדר לשתות מים. אחרי הריצה המעייפת, התיישב העדר ליד הנחל ולא זז משם. רק הסוסים הצעירים, מלאי המרץ, המשיכו לתור את השטחים החדשים ולגלות עניין בעוד יצורים מזדמנים. היום חלף מהר, השמש שקעה מעבר להרים, ועלטה כיסתה את הסוסים והכבשים. העדר התשוש הצטופף ונרדם, והסוסים השתרעו על עשב רטוב מטל, וחיכו לבוא יום חדש.      

חלפה יממה עד שנודע לבעלת הכבשים שהעדר שלה אבד בדרכים, והגיעה עם ביתה אל חוות הסוסים לבקש עזרה בחיפושים. החוואי סיפר לה שגם שני סוסים צעירים אבדו במרחבים, והוא שולח את ילדיו ברכיבה עד להרים. כל תושבי הסביבה הכירו את בעלת העדר, שעשתה גבינות מחלב כבשים, והגיעו אליה ממרחקים. 

בנו וביתו של החוואי רתמו סוסים, ובת האיכרה בקשה להצטרף לחיפושים. שלושתם התיישבו על הסוסים, אך לא ידעו לאן רוכבים. מרחוק ראו איכר עובד בשדה, והעמיס חבילות חציר על עגלה, רתומה לשני פרדים. הם התקרבו אליו ושאלו אם ראה בשדותיו עדר כבשים.

הוא יעץ להם לחזור אל הכפר שממנו ברח העדר, ומשם ירכבו בעקבות הגללים שהשאירו הכבשים. כך הם עשו, ורכבו הרחק בשבילי ההרים והעמקים, עד שראו שני סוסים צעירים רצים לקראתם. כאשר התגלה העדר בענן אבק שהשאיר בדרכו, ירדה בת הכפר מהסוס, והכבשים רצו אליה והתאספו סביבה.

היא הלכה ברגל לפני העדר, והובילה את הכבשים בחזרה לדיר. במרתף ביתה, היא מילאה סל נצרים בגבינות כבשים, ונתנה לילדי החוואי ששבו לביתם שמחים. גם הסוסים חזרו לאורוות בצהלות שמחה, והשקט חזר לכפר עד לגיחה הבאה.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                          

                                                       

 

  

 

 

Comments