כושן ארסי ופתילת המדבר

כושן ארסי ופתילת המדבר  \  אהוד קלפון

כושן ארסי – (Poekilocerus buforius  ) הוא חגב, הניזון מעליו הרעילים של שיח הנקרא "פתילת המדבר" (תפוח סדום) Calotropis procera . השיח שייך למשפחת האסקלפיים, גדל בר בסביבות עין גדי, וכל חלקיו רעילים. הנוזל הרעיל שבו, מגיע לבלוטות הכושן הארסי, ובהן נוצר הארס החריף. יש עוד חרק שחי באותה סביבה, הניזון מפתילת המדבר הרעילה, זהו זחל של פרפר בשם "דנאית סדום". הם מדיפים ריח לא נעים מבלוטות הרעל, המגן עליהם מפני טורפים, וגם צבעי האזהרה ( כתום – צהוב) שעל גופם, מרחיקים את אויבים, הנמנעים מטריפת חרקים ארסיים.

אצל הכושן ארסי, נמצאות בלוטות הארס בחלק הקדמי של הגוף, בין הפרק הראשון לפרק השני. על מנת להתיז את הארס על המתקרבים אליו, הוא נעמד על רגליו הקדמיות, חושף את הפרקים הראשונים, ומתיז מהבלוטות עד למרחק של מספר סנטימטרים.

הוא שייך למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת החרקים (בעלי שש רגליים), ולמשפחת החגביים (בעלי גלגול חסר). אורך גופו נע בין 5 ל 8  ס"מ, הוא מצויד בשני מחושים, וזוג עיניים מורכבות בראשו, וגפי פה המותאמים לגזירת עלים ולעיסתם. הכושן הזכר, קטן מהנקבה, הרבייה נעשית בחודשי האביב, והנקבה מטילה את ביציה בתוך גומה באדמה שעומקה עד 20  ס"מ.

היא מפרישה נוזל מוקצף לגומה, שלתוכו היא מטילה 250 ביצים בהטלה אחת. הביצים נשארות מוגנות, בפקעת הקצף שבגומה לאורך הקיץ, עד לבקיעתן עם רדת גשמי היורה בסתיו. רצוי להימנע ממגע עם הכושן הארסי, ולא להחזיקו בידיים, מחשש להתזת רעלו.

פתילת המדבר הגדולה ( Calotropis procera ), שייכת למשפחת האסקלפיים ביחד עם חנק מחודד, אצבוע ים המלח ועוד. הצמח נקרא על שם הפתילות, או השערות המסייעות בהפצת הזרעים מהפרי. זהו שיח גבוה המכונה "תפוח סדום" על שום דמיון פריו העגול לתפוח, בעל קליפת שעם עבה, שממנה נוטף נוזל רעיל בגוון חלבי.

העלים עגולים, הפרחים יוצאים בקיץ והפירות מבשילים לאט ומפזרים את זרעיהם לאורך זמן. מקור הצמח בסודן, וגדל בטמפרטורה גבוהה מאוד. בארץ הוא נפוץ באזור הערבה, עין גדי, בקעת ים המלח ובקעת הירדן, לאורך ערוצים לחים ונאות מדבר.

 

                                                              

 


Comments