על רכס קשט

על רכס קשט  \  אהוד קלפון

 

מסביב לישוב נופית, היושב על קצהו של רכס קשט, נשארו שרידי ישובים עתיקים, מתקופת המשנה והתלמוד, מהמאה הראשונה עד למאה השישית לספירה. יהודים רבים אכלסו את הסביבה, מבית שערים עד שפרעם ומאושה העתיקה עד לציפורי. בשטח, נשארו שרידי ישובים גדולים, כגון בית שערים, ציפורי, אושה ושפרעם, אך נותרו מעט שרידים מישובים קטנים כגון, חורבת סאסי, חורבת גובית, חורבת קשט, חורבת בוצין, חורבת שור, תל חלי המערבי ועוד.

אחרי מרד בר כוכבה (135 - 132 לספירה), עבר מרכז הישוב היהודי לגליל, אחרי שחרב ביהודה. הנשיאות והסנהדרין, חודשו בסביבה זו, בשנת 210 לספירה. רבי יהודה הנשיא שישב בבית שערים ובציפורי, חתם את המשנה בשנת 240 לספירה ובשנת 360 לספירה נחתם התלמוד הירושלמי בטבריה. בחפירות הנערכות בימים אלה, לסלילת כביש גישה לנופית, התגלו ארונות קבורה ליד גבעת קשט, שאין עליה מידע היסטורי.

בשנת 1986 כתב אהוד קלפון חוברת בשם "הנוף בפי נר וסביבתו – הכרת רכס קשט וסביבתו", עבור חברי גרעין "נופית" שיכירו את סביבת הישוב שעמד אז לקום. בשנת 2008 כתב ספר נוסף בשם "גבעות נופית אלונים והסביבה" שבו יש תיאורים על הטבע והאתרים שמסביב.

בראשית הדרך, ניתן  השם "רכס קשט", כדי להדגיש את החיבור ההיסטורי שבין חורבת הישוב העתיק "קשט", לבין הישוב החדש העומד להיבנות בקצהו הצפוני של הרכס, הצופה לנחל ציפורי.  

"גבעת קשט" כפי שהיא מכונה היום, היא חלק מהרכס שגובהו 226  מטרים מעל פני הים, סמוך לחילף. הגבעה וסביבתה, נמצאים בשטח הצפוני השייך לטבעון, אשר בגליל התחתון המערבי. רכס קשט, נמתח מדרום לצפון ומהווה חלק מגבעות טבעון אלונים שפרעם, עם הפסקת הרצף, בעמקו של נחל ציפורי.     

מאין השם קשט ומה פירושו? במקרא ובספרות העברית המאוחרת יש אזכורים למילה זו, בהקשרים שונים. בתנ"ך, מוזכרת המילה קשט בפסוקים הבאים: "נתתה ליראיך נס להתנסות מפני קשט סלה" (ספר תהילים פרק ס' פסוק ו). בפסוק זה, "קשט" פירושה אמת. "להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת" (ספר משלי פרק כ"ב פסוק כ"א). בספר משלי מדגיש שלמה, שבמילה "קשט" יש דברי אמת (אמרי אמת).

" ענה מלכא לדניאל ואמר, מן קשט די אלהכון הוא אלה אלוהין..." (ספר דניאל פרק ד' פסוק ל"ד). כלומר: "מן האמת שאלוהכם הוא אלוה האלוהים" גם כאן פרוש המילה "קשט" היא אמת. רבי אברהם אבן עזרא, שחי בטודלה ובקורדובה בספרד (1092 – 1167 ), כתב בפירושו למגילת איכה: "אנשי אמת יבינו במדרשי קדמונינו הצדיקים, שם נוסדים על קשט וביציקת מדע יצוקים וכל דבריהם כזהב וככסף שבעתיים מזוקקים" (כוונתו, "נוסדים על אמת מדעית").

"דברים היוצאים מן הלב" הוא מאמר שכתב משה לייב ליליינבלום (1843 1910), וזו לשונו בהקשר למילה קשט. "...ובאין להם מורה מבין, מבדיל בין אמת ושקר, קשט והבל, יכחשו באחרית בכל אשר ידעו לא יבינו..." .

יש אמרת חכמים האומרת: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" כלומר תקן את עצמך לפני שאתה מתקן אחרים. "קושט" היה כנראה שם של בושם בקטורת  המקדש. בעברית של היום, המילה קישוט קשורה לאותו השורש.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                              

 

       

 

 

 


Comments