תל חלי והחצבים

תל חלי והחצבים  \  אהוד קלפון

אפשר לראות ריכוז גדול של חצבים בתל חלי המערבי, הנמצא מערבית לגבעת "ראס עלי" ומצפון לגבעת נופית. גובהו של התל 113  מטרים מעל פני הים והוא בולט מעל נחל ציפורי והמישורים המעובדים שלרגליו. אם מסתכלים מנופית (מגובה של 200  מטרים) על תל חלי הוא נראה לגמרי חשוף, אולם כאשר יורדים ומתקרבים אליו בסוף הקיץ ובראשית הסתיו, רואים "יער" צפוף של שרביטי חצבים פורחים המכסים את כל המפנה הדרומי הפונה לנופית. נעלה בין החצבים הפורחים עד לפסגת התל, שם נמצא צל מתחת לעץ אלון בודד. מלמעלה רואים את הישובים  נופית, חוואלד וראס עלי, את נחל ציפורי הזורם לרגלי התל, את עמק עכו והקריות ואת חיפה והכרמל.

כדי להגיע לתל, נתחיל את הסיור בנופית ליד שרידי מכון הטהור הישן ומשם נתחיל לרדת בכיוון צפון מערב. המורד די תלול ומכוסה בצמחייה ים תיכונית צפופה. העצים הבולטים הם אלון התבור ולבנה רפואי, אולם בהמשך ההליכה רואים עץ חרוב ענק, שהוא כנראה אחד מעצי החרוב  הגדולים ביותר שיש בארץ ישראל. זאת חוויה גדולה לעמוד בצלו של העץ הענק וליד גזעו העבה.

חולפים על פני שני עצי אלת מסטיק גבוהים בעלי גזעים עבים, כשמסביבם גדלים שיחי אלת מסטיק רגילים, קידה שעירה ומקבצים של סירה קוצנית. ריח צמחי האזוב (זעתר) מלווה אותנו לאורך המסלול, ביחד עם קולות העורבנים העפים בין העצים.

בחלק הגבוה של הגבעה יש סלעי גיר קשים עם מעט צור וקרקע טרה רוסה. במורד הנמוך יש סלעי קרטון וקרקע רנדזינה ביחד עם סלעי נארי וקונגלומרטים שנוצרו כתוצאה מגלישת אבנים ואדמה במורד הצפוני. בדרך רואים את שרידי האורנים שניטעו על ידי הקרן הקיימת מסביב לגבעת נופית לפני 20 שנה, אולם שתילי אלונים וחרובים נאכלו על ידי העזים.    

יורדים לעבר שרידי חורשת איקליפטוס קטנה, שם מתחילים לראות חצבים פורחים המלווים אותנו עד לטחנת הקמח "גבעת עליל" שליד נחל ציפורי. טחנה זו הייתה הגבוהה ביותר בארץ ישראל (12 מטרים), בעלת שתי קומות ושתי מערכות טחינה. היא פעלה שנים רבות ביחד עם טחנת הנזירים, עד לכניסת טחנות קמח המופעלות על ידי מנועים בראשית המאה העשרים.

כדי למצוא את המקום המתאים לחציית נחל ציפורי, יורדים עד לקומה התחתונה של הטחנה, שם רואים עץ אזדרכת זקן שנשתל כנראה בבוסתן ליד טחנת הקמח. הגזע של האזדרכת עבה מאוד וחלק מענפיו נפלו  מכובד משקלם ועדיין חיים.  

מקיפים את הטחנה לכיוון מערב והולכים לאורך הגדה הדרומית של נחל ציפורי (כשלוש מאות מטרים), עד ל"גשרון" קטן העשוי ממשטח ברזל צר. חוצים את הנחל אל גדתו הצפונית, הגובלת בגן ירק קטן ( להקפיד לא לדרוך על השטח המעובד), הולכים מערבה עד קצה גן הירק ועוקפים גדר קטנה מהצד (בין הגן לנחל).

צועדים בשטח פתוח בכיוון צפון לעבר תל חצבים שהוא "תל חלי המערבי" הנמצא במרחק 100  מטרים מאתנו. כאשר מתקרבים אליו, רואים משטח הענק של חצבים פורחים, המכסה את כל המורד התלול. עולים על התל בין החצבים, עד לעץ האלון שבפסגה. אם נסתכל דרומה לעבר נופית, רואים את השקע הגדול שנוצר במורד הצפוני של גבעת נופית, כתוצאה מגלישות אדמה ואבנים בתקופות גיאולוגיות שונות. החומר הרב שגלש מהגבעה, נערם לרגליה וחסם את נחל ציפורי בדרכו ממזרח למערב. כתוצאה מכך הוצף העמק הקטן שבו זרם הנחל ונוצר אגם מים עד שהנחל יצר לעצמו אפיק חדש. אם מסתכלים  מגבוה על היישוב ראס עלי, רואים שנחל ציפורי מקיף את הגבעה שעליו הוא יושב בצורת לולאה הנקראת "נפתול עליל".

לאחר שנטפס  עד לפסגת התל, נמשיך ללכת בכיוון צפון מערב, לאורך אוכף (די שטוח) ומשם נצפה לעבר יער אורנים גדול נטוע שעל "הר חרבי". מימין ליער האורנים, רואים את היישוב הקהילתי "עדי" ומימין לו נמצא קיבוץ "הרדוף". אפשר להמשיך את הסיור עד ל "אבן השבת" הנמצאת בשדה שליד אושא העתיקה או שיורדים מהתל בחזרה לעבר נחל ציפורי וחוצים אותו במעבר הנמצא כמה מאות מטרים מערבה מהמעבר הקודם.

בדרך נהנה מצמחיית המים העשירה שבגדות הנחל הכוללת עצי ערבה רעננים, שיח אברהם (בצבע סגול), פרעושית (בצבע צהוב), לכיד הנחלים שפרותיו בעלי זיזים הנתפשים בצמר כבשים ובשיער עזים לצורכי הפצתם, קנה מצוי, צמחי נענע טבעיים ועוד. חוזרים בדרך עפר בכיוון היישוב הבדואי חוואלד והולכים לאורך "שביל ישראל" עד לגבעת נופית החדשה שם יש שילוט המפנה שמאלה לעבר שביל אוהד המקיף את נופית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                          

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Comments