טיול נופית בשנת תש"ן

טיול נופית בשבט תש"ן  \  אהוד קלפון

היה זה יום חמים ונאה, לאחר שבוע של גשמים. האוויר היה זך וצלול, השמים היו כחולים והאופק נראה קרוב. השמש שטפה באורה את העמק הפורה ועצי שסק נראו פורחים מרחוק. שכבה דקה של בוץ כיסתה את מדרון הגבעה, היורד אל העמק הקטן. הנוף מנגד נראה ירוק ורוגע ומסביב הפריחה בשלל צבעיה. פסענו בשביל החורש, בין עצים נשירים מלבלבים ובין עצים ושיחים ירוקי- עד, שמרבדי פרחים פזורים בניהם.

בשמים נראו עופות דורסים, שחגו גבוה במעגלים סביב הגבעה והעמק ובזים רחפו נמוך באוויר וצללו לתפיסת מכרסמים. חרדונים התחממו על הסלעים ודבורים זמזמו בתורן אחר צוף ואבקת פרחים.

טור המטיילים התארך מאחורי וילד שחלף על פני בריצה, החליק בבוץ וכלבו חזר לחלצו.

לילדים זו הייתה חוויה של הפגנת כושר הליכה בפני הוריהם  וכמובן, בפני חבריהם. חלפנו על פני דודאים פורחים בעלי עלים ענקיים, שעוררו את התעניינות המטיילים בשל הסיפור המקראי והאגדות שמסביבם.

ראינו שתילים רכים של אורנים, ברושים, חרובים ואלונים שניטעו על ידי קק"ל מסביב לגבעה.  זה מראה על שינוי תפיסה לגבי מגוון העצים שנוטעים ברחבי הארץ (לא רק אורנים).

בסוף הירידה במורד הסלעי והבוצי, הגענו לפאתי השדות המעובדים בעמק הצר והארוך. היו למעלה ממאה חברי נופית הראשונים שהגיעו לטיול החווייתי בט"ו בשבט. ישבנו יחד על הסלעים כדי לאכול במשותף את הפירות המיובשים שהבאנו לטיול ומנגד נראה עדר עזים רועה באחו הרטוב, על גדות נחל ציפורי.

זה היה בפברואר של שנת 1990 , שהייתה אחת השנים הגשומות ביותר בעשר השנים האחרונות. נחל ציפורי שהוא נחל איתן, זרם בעוז והציף את השדות בשתי גדותיו. במורדות גבעת נופית הגולשות לעמק נחל ציפורי, בולטות שתי טחנות קמח עתיקות אשר ניצלו את מי הנחל, שזרמו לאורך אמות מים, להפעלתן. האחת היא טחנת הנזירים הנמצאת במבנה אבן מרשים מבחוץ, אך מלא גללי צאן מבפנים והשנייה היא טחנת עליל (ראס עלי) שהיא הגבוהה בארץ ישראל.   

ברכסים שמעבר לנחל מצפון, בולטים יערות אורנים ושני ישובים חדשים, קיבוץ הרדוף והישוב הקהילתי עדי. בעמק נחל ציפורי, פזורים בתי הבדווים, שנבנו בפאתי השדות המעובדים. לאורכה של דרך עפר ישרה, מתפתל הנחל המכוסה בחלקו בצמחיה סבוכה של פטל קדוש, קנה מצוי וצמחי מים אחרים, הנראים שדופים בעונה זו של החורף. במורד הצפוני של גבעת נופית גדלים חרובים, לבנים, אלונים ואלות וביניהם עלי חצב, אזוב ועירית.

טור המטיילים שכלל הורים ילדים וטף, התארך והכלבים שהלכו באופן חופשי בין החברים, זכו לליטופים רבים. פתאום אחד הכלבים הקטנים עזב את הטור וחדר לחצר של פחון בודד בשדה שבה הסתובבו כמה תרנגולות וגרם למהומה גדולה בקרב בנות הכנף.

הכלב רצה לשחק והתרנגולות ברחו מפניו. פתאום כלב נוסף הצטרף למרדף והתרנגולות נכנסו למלכודת. אהוד המדריך רץ לעזרת התרנגולות, הבעלים תפסו את הכלבים, הסדר חזר על כנו והטור המשיך בדרכו.

הלכנו על דרך עפר היורדת מהגבעות אל הנחל ועצרנו   לרגלי גבעה תלולה היורדת מנופית לכיוון צפון מערב. בהפסקת המנוחה, משהו הציע שנאכל את שארית המזון שהבאנו אתנו, כדי לא "לסחוב" אותו בעליה התלולה וכך היה. 

הטיפוס במורד התלול והבוצי היה אטי ולא קל להורים שנשאו ילדים על הכתפיים. החורש במפנה הצפון מערבי של הגבעה, סבוך ועשיר בעצים, שיחים, מטפסים ובשלל פרחים. לאורך פס צר, בין צמחי החורש, זורמים מי- שפכים מטוהרים שהצמיחו צמחיית מים צעירה שהקנים בולטים בה. כולם הלכו כפופים בתוך הסבך וחיפשו נקיקי סלעים לדריכה וענפי שיחים לאחיזה. שירת הציפורים נשמעה בקול על רקע השקט שמסביב ובז ריחף מעלינו מול הרוח וצפה על הנעשה מתחתיו.

כולם הגיעו לפסגה עייפים ושרוטים (חוץ מהכלבים), מלאי חוויות והרפתקאות ושבעים מהרוגע והשלווה של הטיול, ביום החורפי הנאה. חזרנו אל היישוב אשר על הגבעה שם בגליל התחתון המערבי, שנראה כאי שוקק חיים, בלב ים רוגע של נופי טבע נפלאים.

 

 

 

 

Comments