נרקיסים במקבצים

נרקיסים במקבצים  \  אהוד קלפון

בסוף חודש טבת ובראשית שבט, עדיין בולטים בלובן פרחיהם כרכומים פזורים עם מעט נרקיסים. בעבר פרחו על גבעות אלונים טבעון, בואך נופית, מקבצים רבים של נרקיסים, שהלכו והתמעטו במהלך השנים. היום אפשר לראות את תחילת התאוששותם גם על גבעה שגולחה מצמחייתה. אם נלך בשביל העובר בין שני העוזררים ונרד איתו בכיוון שביל אוהד, נראה הרבה כרכומים ומעט נרקיסים פורחים. "שער עוזרר" נמצא בתחילת השביל היורד מחלקו העליון של רחוב צפרירים לכיוון צפון מערב. אחרי שהולכים צעדים אחדים מתחילת השביל, נסתכל שמאלה ונראה עץ תאנה ענק ומתחתיו משטח צפוף של נרקיסי בר הפורחים עדיין במלוא הדרם.  

אם רוצים להתבשם מריחם של נרקיסים רעננים, הגדלים במקבצים גדולים, רצוי להגיע לדרום הכרמל מסוף נובמבר עד סוף דצמבר. נוסעים בכביש 70 בין יוקנעם לצומת אליקים ופונים ימינה לכיוון דלית אל כרמל. נוסעים כשלוש מאות מטרים ופונים ימינה אל דרך עפר מכוסה כורכר. בכניסה לשביל יש שלט שעליו כתוב: "יער קרן הכרמל – חניון חורבת חרמש" (הפניה ימינה לשביל נמצאת כשלוש מאות מטרים לפני תחנת הדלק).

נוסעים על דרך הכורכר כחצי קילומטר ומגיעים לחניה קטנה ליד שלט שעליו כתוב: "שביל יער הרקפות -  למערות חרמש". הולכים כמאתיים מטרים בשביל מסומן עד למערות קבורה חצובות בסלע גיר בתוך מחצבה קדומה. במתחם "מערות חרמש" יש פתחים לשש מערות, שכנראה היו שייכות למשפחה יהודית אמידה שחייה בתקופת המשנה או התלמוד( אולי אחוזת קבר משפחתית). ממשיכים ללכת ברגל בשביל הנמצא ביער אורנים צעיר וכבר מתחילים לראות את ראשוני הנרקיסים. עצי האורן הקודמים (שניטעו בשנות החמישים), נתקפו על ידי כנימות ורובם התייבשו ומתו. לכן הולכים רוב הזמן בין אורנים צעירים שגזמו את ענפיהם, ואור רב מגיע לצמחיה הנמוכה.

ממשיכים ללכת בשביל ביער ומגיעים לשטח פתוח ליד ואדי היורד מההר. בקרחת היער שבמפנה הדרומי (הפונה לכביש 70) יש משטחים גדולים של נרקיסים פורחים. מי שמסתפק בסיור הקצר, יכול לשוב לרכב ולנסוע לחורבת חרמש ומי שרוצה להמשיך ברגל, יגיע למצפור המוחרקה ויחזור באותו השביל. אם באים לטייל שוב בפינה זו, בימי ינואר ופברואר, רואים מרבדי רקפות, כלניות וצמחים פורחים בחורש. 

                                                                

נרקיס מצוי (Narcissus tazetta), הוא גיאופיט הגדל בשדות בוציים בעמקים ובין סלעים בהרים. הוא שייך למשפחת הנרקיסיים, בעל בצל חד שנתי ומקדים לפרוח בעונת החורף. קליפות הבצל כהות, העלים צרים דמויי סרגל ויוצאים לפני הפרחים. עמוד התפרחת גובהו עשוי להגיע לחצי מטר מסתיים בסוכך.

הפרחים מופיעים לעתים כיחידים או בשניים. גם הסוכך וגם הפרח הבודד מלווים בחפה קרומי.

הפרחים ריחניים וצבעם בדרך כלל, לבן או צהוב. בלוע העטיף נמצאת העטרה, בצורת טבעת. יש שישה אבקנים קבועים בצינור העטיף, השחלה תחתית והצלקת מורמת מעל למאבקים. הצוף מופרש בבסיס צינור העטיף ומצטבר בתוכו. בפרי נוצרים זרעים רבים בצבע שחור,  הערוכים זה על גבי זה ונפוצים על ידי נמלים. הגלדים החיצוניים בבצל מתרוקנים ממזונם בעונה אחת ומתייבשים לאט. בפנים הבצל  מופיעים גלדים מעובים מלאי מזון המהווים את הבצל החדש של העונה (שנוצר מניצן).

מכאן שכול הגלדים הנוצרים בשנה אחת, מתרוקנים בשנה השנייה ואפשר לראות את הבצל הישן ביחד עם הבצל החדש. הגלדים של הבצל החדש נוצרים מעל לבסיס הגלדים של השנה הקודמת. על מנת שהבצל יישאר במקומו ולא יעלה מעל פני האדמה הוא מצויד בשורשים מתכווצים המושכים אותו כלפי מטה.
עלי הנרקיס הרכים עטופים בחותלת קרומית המגנה עליהם כאשר הם בוקעים מתוך האדמה.

הפרחים מופיעים באזורי הים התיכון  מסוף נובמבר עד פברואר ואינם נסגרים בשעות הלילה. ריכוזים צפופים של נרקיסים אפשר לראות בתל אנפה שבעמק החולה, בדרום הכרמל סמוך לצומת אליקים, בנחל אלכסנדר, על רכסי הכורכר בשרון ובערוצי הנחלים בצפון הנגב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                

 


Comments