בדרכי העמק

בדרכי העמק  \  אהוד קלפון

אפשר לטייל בעמק בית שאן והסביבה בחורף ובאביב, וליהנות ממזג אוויר נעים, באזור הנמצא בגובה 180 מטרים מתחת לפני הים. נוסעים לצומת השיטה (ליד קיבוץ בית השיטה) שבעמק חרוד ופונים לכיוון קיבוץ  בית אלפא שם אפשר לבקר בבית הכנסת העתיק.

ממשיכים לנסוע בכיוון קיבוץ מסילות עד שרואים את השלט המפנה לנחל חרוד, משמאל לכביש, לפני שמגיעים למסילות. מחנים את הרכב והולכים ברגל בדרך עפר לאורך הנחל ועולים על מספר מגדלים, הצופים אל ברכות הדגים והנחל. בחודשי החורף, יש כאן מגוון עופות מים (וציפורים אחרות) המבלות כאן את החורף. ממשיכים ללכת לאורך נחל חרוד עד לתל זוהרה.

מראש התל רואים מפל מים (מפל קנטרה) שבעבר נוצל על מנת להפעיל את טחנת הקמח. היום אפשר ללכת לאורך קטע של אמת המים הגבוהה הבנויה על עמודים מעל לנחל חרוד. רואים את המפל מלמעלה ויורדים אליו במדרגות במורד קיר טרוורטין שבו יש מאובנים של קנים.

לאורך גדות הנחל יש גידול צפוף של קנה מצוי שבעבר חלק מהקנים התכסו בגיר וחרסית וצורתם המאובנת נראית היטב בקיר הטרוורטין. עולים בחזרה על אותה דרך עפר (שבה הגענו) המחזירה אותנו לרכב החונה סמוך לכביש. ממשיכים לנסוע עד לשילוט הכביש לירושלים, נוסעים בו כמה דקות עד לשלט המראה את הכיוון לנחל הקיבוצים (מימין).

יורדים מהכביש לדרך עפר ונוסעים עד לברכת המים והפארק של נחל הקיבוצים ומחנים את הרכב. הולכים ברגל לאורך הנחל והחלק המעניין והרחב שלו נמצא בין תל שוכה (הנראה משמאל) לבין בריכות הדגים של קיבוץ מסילות. אפשר לעלות על תל שוכה שעליו בנו האנגלים מגדל תצפית מביטון ומשם אפשר לצפות על הסביבה.

מפסגת התל רואים את הרי גלבוע, הרי גלעד, רמת יששכר, שלוחת צבאים, עמק בית שאן, עמק חרוד ואת עין שוקק הנמצא מדרום לקיבוץ ניר דוד (תל עמל) במרחק הליכה מחניון נחל הקיבוצים. ליד תל שוכה מתחבר נחל שוקק עם נחל הקיבוצים.

מי שמתעניין בבעלי חיים שהובאו מאוסטרליה (כגון קנגורו, קואלה ועוד), שיבקר ב"גן גורו" שליד הסכנה (גן השלושה) וקיבוץ ניר דוד. יכולים לנצל את ההזדמנות לרחצה במים החמימים של גן השלושה (סחנה). מקום מעניין לביקור בסביבה, הוא  אתר "חומה ומגדל" המשוחזר תל עמל (הנמצא על גבעה ליד ניר דוד).  הוא נמנה עם ישובי חומה ומגדל שנבנו בשנות המאורעות ( 1936 – 1939), כמו אלונים ואושא בסביבתנו. 

ממשיכים לנסוע לעתיקות בית שאן (בעבר סקיתופוליס) ועורכים סיור באמפיתיאטרון הרומי, בתל העתיק ועוד. אפשר להמשיך לנסוע  לפארק הטבע היפה "עין חוגה" מהמעיינות הגדולים ביותר שיש כאן בסביבה (עם שפע של צמחייה) הנמצא באזור השבר הגיאולוגי.   

לפני שהתהווה השבר הסורי אפריקני, היו מחוברים ברצף אחיד, הרי השומרון, הרי נצרת והרי הגליל. חלק מהשבר נע מערבה מאזור הכנרת, בין עמיעד בצפון עד בית שאן בדרום, וחתך את השטח ההררי ממזרח למערב. השברים המזרחיים מצפון לדרום הם: בקעת גינוסר, בקעת ארבל, בקעת יבנאל, ועמק בית שאן, כאשר ביניהם נשארו לעדות הר ארבל, הר תבור, גבעת המורה, הר תרען והר נטופה כשהם מוגבהים מעל לעמקים. עדות נוספת לשבר היא תלילותו של הגלבוע התוחם את עמק בית שאן מדרום.

ממשיכים את הטיול בעמק יזרעאל שגבולותיו הם: עמק זבולון ומפרץ חיפה במערב, הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח והר הכרמל עם רמות מנשה בדרום.

הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים:  בקעת מגידו ועמק חרוד, ויש גם שלוחות נוספות ממזרח שהן בקעת כסולות וחבל תענך. בקעת מגידו היא הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל, צורתה משולש בין הכרמל, הרי השומרון והר תבור ושטחה 380 קמ"ר.

עמק יזרעאל מנוקז על ידי נחל הקישון אל מפרץ חיפה ואל הים התיכון. הקרקע שטוחה ואטומה ומורכבת ברובה מאדמה אלוביאלית (סחף) שהיו בה ביצות ושיטפונות בעבר. עם תחילת ההתיישבות היהודית בעמק בראשית המאה העשרים, הוקמו מפעלי ניקוז ונעלמו הביצות. עמק חרוד הוא חלקו המזרחי של עמק יזרעאל, הוא מופרד מבקעת מגידו על ידי קו פרשת המים ומנוקז על ידי נחל חרוד מזרחה, לעבר בקעת הירדן.

עמק חרוד (שטחו 40 קמ"ר), משתרע בין הרי הגלבוע בדרום לבין הרי יששכר ורמת צבאים בצפון. עמק יזרעאל היה חבל ארץ חשוב ברוב התקופות, הודות לדרך הראשית המאפשרת מעבר נוח בין מישור החוף לבין בקעת הירדן. דרך ראשית זו הייתה חלק מדרך ארוכה שעברה לאורך החוף ופנתה מזרחה לעבר הירדן, ונקראה בעבר ההיסטורי "ויה מאריס" או "דרך הים".

בתקופת התנ"ך הדרך הובילה לשתי ערים, מגידו ויזרעאל ובעמק התרחש הקרב ליד הקישון בין דבורה וברק, נגד סיסרא שמטרתו הייתה שליטה בעמק הרחב. בתקופת שבטי ישראל התחלק העמק בין נחלותיהם של יששכר, זבולון, נפתלי אשר.

בתקופת מלכי ישראל היה העמק אזור אסטרטגי וחקלאי חשוב. אחאב המלך, הקים את ארמונו בעיר יזרעאל. ההתיישבות הנוכחית בעמק יזרעאל, החלה בתחילת המאה העשרים. היישוב היהודי הראשון שעלה על הקרקע בעמק היה מרחביה (בשנת 1911 ).

המתיישבים הראשונים בעמק עסקו בייבוש ביצות. עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש קרקעות בעמק ובשנת-1921 הוקמו נהלל ועין חרוד ועוד עשרות יישובים אחריהם. 

קיים רצף טופוגרפי מעמק עכו (עמק זבולון) דרך מפער הקישון לעמק יזרעאל, עמק חרוד, עמק בית שאן עד לבקעת הירדן. בעבר הגיאולוגי נוצרה רצועה מישורית ששקעה בין קווי העתק, המהווה שלוחה של השבר הסורי אפריקאי. אם נסתכל על ההרים שמסביב, נראה  מתלולים טופוגרפיים בולטים בגובהם מעל לעמקים.

מעל לעמק זבולון מתנשא המדרון  צפון מזרחי התלול של הכרמל. מעל לדרום עמק יזרעאל מתנשא המדרון התלול של הגלבוע, ומעל לחלקו הצפוני של העמק מתנשא לגובה המדרון התלול של הרי נצרת. כל רכסי ההרים שמסביב לעמק התרוממו בתקופות גיאולוגיות, ומישורי העמקים שקעו.

כל הרצף המישורי של העמקים וההרים שמסביבם, מושפעים מרעידות האדמה שמקורן בשבר הסורי אפריקאי. 

שלושה נחלים מנקזים את מי הגשמים והמעיינות של עמק יזרעאל. שני נחלים  יורדים מזרחה ונשפכים בנהר הירדן כגון נחל תבור ונחל חרוד, ונחל אחד זורם מערבה אל מפרץ חיפה והים התיכון ( נחל הקישון). ככל שנוסעים בעמקים מזרחה, כמות המשקעים פוחתת, ואזור בקעת הירדן נמצא ב " צל הגשם´.     

 

 

 

 

 

 

                                                                   

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Comments