גשמי העונה והכנרת

גשמי העונה והכנרת  \  אהוד קלפון

 

סערת הגשמים האחרונה שנמשכה כחמישה ימים, העלתה את מפלס הכנרת ב 71  ס"מ ומתחילת העונה נרשמה עלייה של 110  ס"מ. כל עליה של אחד ס"מ בכנרת מוסיפה לה 1.6 מיליון קוב מים. אמנם חסרים עוד כשני מטרים, אך אם פברואר יהיה גשום כמו ינואר, מעריכים שהכנרת תתמלא.
גשמי ינואר 2013 השלימו 100% של המכסה השנתית הממוצעת באזור חיפה שהיא 550  מ"מ וכן 90% עד 95% בגליל העליון. על אף הסופה, חברת מקורות ממשיכה לזרוע עננים ביודיד הכסף בעזרת מטוסים, ומגבירה את כמות הגשמים בעוד 15 אחוזים.
גם במרכז הארץ ובדרומה ירדה למעלה ממחצית כמות הגשם השנתית, והזרימה החזקה בנחלים גרמה להצפת ישובים, כבישים גשרים ושדות. בסביבתנו, נחל הקישון מזכיר במימיו את שירת דבורה, נחל יגור עלה על גדותיו ונחל ציפורי נראה רחב יותר מתמיד.

נחלי הגולן והירדן זורמים בעוצמה אל הכנרת, שמפלסה עלה לשיאים שלא היו כמותם במשך 20 שנה. אך אליה וקוץ בה! חופי הכנרת מוצפים בהתמדה ועולים, והצמחייה הצפופה שגדלה שם בזמן השפל, עלולה להירקב מתחת למים. חומר הרקב האורגני, עלול לגרום לזיהום חופי הרחצה, לעליית כמות החנקן ולהתפתחות אצות, ולירידת איכות המים.

המשקעים הרבים והטמפרטורות הנמוכות, גרמו לירידת ברד ולהצטברות שכבה עבה של שלג בצפון רמת הגולן, ושכבה דקה בהרי הגליל העליון, בירושלים ובדימונה. הטמפרטורות בצפון ירדו מתחת לאפס מעלות, בירושלים בסביבות האפס, בעמק יזרעאל מעלה אחת  מעל האפס, בשפלה ובחוף כחמש מעלות, והקור הורגש בכל הארץ. הרוחות שנשבו בעוצמה של 80  קמ"ש ומעלה, שברו עצים והעיפו חממות, יבולים חקלאיים נפגעו, ורשתות חשמל ניזוקו.   

אגם הכנרת (או ימת הכנרת על פי הגיאולוגים) הוא המאגר הנמוך ביותר בעולם, המכיל מים מתוקים טבעיים. הבקע הסורי אפריקאי, שהחל להתהוות לפני 25 מיליון שנים וממשיך עד היום, גרם להבדל במבנה הטופוגרפי שבין הכנרת לסביבתה, המתבטא בהפרש של 550  מטרים. צורת הכנרת הנוכחית נוצרה רק לפני 20 אלף שנים לאחר התייבשות אגם הלשון, שהשתרע מבקעת החולה ובקעת כנרות בצפון, עד לבקעת ים המלח וחצבה בדרום.
הכנרת  נמצאת 212  מטרים מתחת לפני הים, שטחה קרוב ל 170 קמ"ר, עומקה 44  מטרים והיקפה עד 60  ק"מ, על פי מפלס המים. בכל שנה שואבים 450 מיליון קוב מים (קרוב לרבע מצריכת המים של ישראל) הזורמים בצינור למאגר צלמון, בתעלה פתוחה למאגר אשכול הנמצא בבקעת בית נטופה, ומובלים בצינור דרך מנהרות מנשה עד לתחנת ירקון נגב.

בכל שנה מעבירים לממלכת ירדן 120 מיליון קוב מים על פי ההסכם, ומתאדים 270 מיליון קוב במהלך השנה. המליחות הממוצעת של המים היא 200 מ"ג לליטר, ולשם השוואה במי המעיינות יש רק 20 מ"ג לליטר. בעבר זרמו לכנרת מים ממעיינות מלוחים, שהגדילו את מליחות אגם עד 350 מ"ג לליטר, אז נבנתה תעלת ביטון המוליכה את המים המלוחים ישירות אל נהר הירדן, מדרום לכנרת. נהר הירדן מספק את עיקר המים המגיעים לכנרת, והיא מועשרת גם מנחלים היורדים ישירות אליה מרמת הגולן כגון, נחל סמך, נחל יהודיה, נחל אל על, נחל כנף, נחל המשושים, וכן מנחלים היורדים מהגליל כגון נחל עמוד ונחל צלמון. שמות נוספים לים הכנרת הם ימת טבריה, ים גינוסר וים הגליל, והיא נזכרת בתנ"ך.  "וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה" (במדבר ל"ד, 11). "הירדן וגבול עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה ( ספר יהושע י"ג, 27).

Comments