זרמי העבר בנחל הקישון

זרמי העבר בנחל הקישון  \  אהוד קלפון

 

"נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון" (ספר שופטים ה, כ"א). הקישון מוזכר בשירת דבורה, כנחל איתן שזרם בשפעת מימיו, והאדמה הכבדה בגדותיו הייתה בוצית וטובענית בעונת הגשמים. מאז אותו תיאור מקראי, רבים בקרו בארץ הקודש, והשאירו רישומים וכתובים מנופיה, אך כתבי החוקרים מהמאה התשע עשרה, היו נרחבים במיוחד.
במסעותיהם רכובים על חמורים, הם כתבו על אתרים עתיקים, על החי והצומח, ועל כפרים ואיכרים.  בעקבותיהם הגיעו למרחבי המזרח התיכון, שהיה תחת השלטון בטורקי (עותמני) במשך 400 שנה ( 1516 – 1917 ), חוקרי עתיקות, גיאוגרפים, בוטנאים, זואולוגים ועוד. אחד הבולטים מביניהם היה החוקר האנגלי צ'רלס ווילסון, שכתב ספר מקיף על אזורנו ובו תיאור על נחל הקישון (Picturesque Palestine, Sinai and Egypt - 1881  :  Charles William Wilson ) .
אם היינו חוזרים לסוף המאה ה 19 והולכים לאורך גדות נחל הקישון (על פי תיאוריו), היינו רואים גנים ירוקים, שדות מעובדים, גידולי שלחין ובוסתנים רבים.
היום, אפשר עדיין לראות צמחייה בקטעים מגדותיו, אך רוב הנחל ויובליו טובלים במים עכורים בסביבה גוועת.

הנה קטע מהתיאור שלו שתרגמתי מאנגלית: "באזור החולי שבין נחל הקישון לחיפה העתיקה שלרגלי הכרמל, גדלים דקלים רבים. בקרקעות הכבדות והפוריות שבצדי הנחל, מגדלים מלפפונים, עגבניות, חצילים, קטניות וגם תאנים, רימונים, שקדים, תמרים והדרים. להשקיית גידולי הגן והבוסתן, משתמשים בסקייה המסתובבת בעזרת פרד או חמור, ומעלה מים נקיים מהקישון. המים הזורמים בתעלות פתוחות ובתלמים, מגיעים למרחבי השדות, הגנים, והבוסתנים". 

"נחל הקישון אינו מאכזב את עובדי האדמה, כי הוא מספק מים נקיים בכל עונות השנה. בתי החמר של התושבים, מוקפים בעצי תות ועצי צל, ולידם בריכות דגים קטנות המוסיפות לפרנסתם. בתוך הבריכות שוחים ברווזים, שמוצאים את שפע מזונם בנחל הקישון. רעש המים הזורמים בנחל, מגיע עד לשוכני בתי החמר בקצה הבוסתנים.
לאורך כל ימות השנה נשמעת המיית מים מרגיעה, ממפלי המים הנופלים ממאגרים עליים אל תוך בריכות. רחש המים מפיח רוח חיים ביושבי הסביבה במהלך היום, ובפרט בעת דממת הליל. בימי הקיץ הלוהטים, יש הרגשה נעימה של קרירות ולחות בשדות שלאורך הנחל. עובדי האדמה קמים מוקדם, עוד לפני הנץ החמה, כדי לאיסוף את ירקות הגן ולקטוף את פירות הבוסתן. באור השחר, הם מעמיסים את היבולים על חמורים וצועדים כשישה ק"מ עד לשוק העיר חיפה".
כידוע, חיפה באותן השנים הייתה עיירה קטנה בת חמשת אלפי תושבים, מוקפת חומת אבן, ובה היה רובע יהודי קטן. שרידי חיפה העתיקה מהתקופה הטורקית, נמצאים היום ליד בניין צי"ם בעיר התחתית, וחומתה נשקה אז לחוף הים (לפני יבושו על ידי הבריטים).
אם נטייל היום לאורך קטע מהקישון, ליד תל קשיש בסוף הקיץ, נראה שדות יבשים וצמחייה ירוקה בגדותיו. בשטחים החרבים, בולטים שלדי צמחים חד שנתיים זקופים כגון, חוח עקוד, גדילן מצוי, ברקן סורי, דרדר הקורים, קורטם דק ועוד. לאורך אפיק הנחל וגדותיו חולפים על פני ערבה מחודדת, צפצפה מכסיפה, שיח אברהם, קנה סוכר מצרי, פטל קדוש, טיון דביק, צמחי נענע, שנית גדולה, דוחן זוחל, סוף וקנה, חנק מחודד, הרדוף הנחלים ועוד.

על מנת לצפות מגבוה על הקישון ועמק יזרעאל, עולים על תל קשיש, ורואים את רכס הכרמל והמוחרקה במערב, ואת רכס הרי מנשה בדרום מערב. ממזרח משתרע מישור עמק יזרעאל המבליט את הר תבור וגבעת המורה, ובשוליו הצפוניים משתרעים הרי הגליל התחתון, הכוללים את המורדות הדרומיים של הרי נצרת וגבעות טבעון.

 

 

Comments