גשם לא בעיתו

גשם לא בעיתו  \  אהוד קלפון

גשמי ברכה תלויים באחוז המשקעים היורדים באותה העונה ובמועדי ירידתם. הסתיו היה מבורך בגשמים ובמקומות אחדים בארץ ירדה כמות משקעים שנעה בין רבע לשליש מהכמות השנתית. הגשמים ירדו במרוכז מאמצע אוקטובר עד אמצע נובמבר ואז התיישבה מעלינו רמה סובטרופית שלא אפשרה התהוות עננים במשך כשישה שבועות. לאורך כל חודש דצמבר, האוויר היה חמים ונעים ביום, בכל חלקי הארץ, השמיים היו בהירים וטפטוף בודד שירד לא שינה דבר. יתכן שעד סוף החורף נגיע לממוצע המשקעים השנתי, אולם בעיית העיתוי נשארה בעינה. האם עצירת גשמים ארוכה לא תפגע ביבולי תבואות החורף והאם הנבטים בשדות הנגב יתאוששו באחוזים סבירים. מכאן שזו עלולה להיות בצורת חלקית, גם אם נגיע לממוצע המשקעים הרב שנתי בכל אזורי הארץ.   

בצורת נחשבת לשנה שבה יורדים פחות משקעים מהממוצע הרב שנתי, בכל אזורי הארץ או בחלקים שלה. המטאורולוגים מתייחסים לבצורת בהקשר לכמות המשקעים הממוצעת (הרב שנתית) היורדת בעונת הגשמים. החקלאים מתייחסים להשפעת מיעוט הגשמים היורדים בחורף, על גידולי הבעל, התלויים בגשם לגדילתם. הידרולוגים משווים את מפלס מי התהום ומפלס מי הכנרת משנה לשנה ועל פי זה מוגדרת שנת בצורת.

חוקרי הטבע והסביבה, מתייחסים להשפעת הבצורת על גדילת צמחי בר חד שנתיים באזורים השונים, על הארוזיה של הקרקע שאין בה צמחייה ועל ריבוי השרפות ביערות בשנים שחונות. הם גם מתייחסים להתפתחות אצות רעילות המורידות את איכות המים במאגרים הפתוחים שמפלסם יורד. בגליל העליון למשל, יורדים למעלה מ 700 מ"מ גשם (בממוצע רב שנתי), ב 30 עד 35 ימים.
באזורים ממוזגים (באירופה) לעומת זאת, מתחלקת אותה כמות גשמים לאורך רוב ימות השנה. אם תהיה שם עצירת גשמים במשך חודש ימים, היא תגרום לנבילת העשב והדשאים וזאת תהיה בצורת עבורם. בשנת בצורת מטאורולוגית, יורדים בארץ רק 70% (או פחות) מהגשמים של הממוצע הרב שנתי. לעומת זאת בבצורת חקלאית, יכולים לרדת מספיק משקעים, אולם אם הגשם אינו יורד בעיתו וחלוקתו אינה עונה על דרישות גידולי התבואה, היבולים יהיו נמוכים. למשל לגידול החיטה דרושים לפחות 250 עד 300 מ"מ גשם, ואם ירדו רק 200 מ"מ תהיה תנובת הגרעינים זעומה (השעורה מסתפקת בפחות מים מחיטה).
אם תרד כל כמות הגשמים בראשית העונה, בזמן גדילת הנבטים ואחר כך תהיה עצירת גשמים, אז שיבולי האביב תהיינה שדופות וריקות מזרעים. לעתים יבש עד סוף דצמבר והנבטים אינם גדלים ומתפתחים בקצב המתאים. גם אם תושלם בחודשים הבאים כל כמות  הגשמים, גבעולי הדגן יהיו נמוכים ותנובת הגרעינים תהיה מועטה.

על פי החוקרים החלוקה האופטימאלית של מועדי ירידת הגשמים תהיה כך: במישור החוף אמורים לרדת בסתיו 23% מהגשמים, בחורף 62%  ובאביב 15% . באזור הרים אמורים לרדת בסתיו 15% מהגשמים, בחורף 62%  ובאביב 23% מגשמי העונה. כל שינוי קיצוני מהממוצעים האלה בעונתם, יביא לבצורת חקלאית. כאשר יורדים מעט משקעים, זה משפיע גם תנובת עצי הפרי הגדלים בעל. גידולים חקלאיים אחרים הסובלים מבצורת הם "גידולי הקיץ" הגדלים בעל באביב ובקיץ ומנצלים לגידולם רק את מי הגשמים שהאדמה סופגת בחורף.

בין הגידולים האלה נמנים גידולי מיקשה, תירס, חמניות ועוד. בצורת עם מעט משקעים, משפיעה גם על מאגרי המים באקוויפר החוף ובאקוויפר ההר שאינם מתמלאים. הגורם המידי ליובש ולעצירת הגשמים, הוא שקיעת אוויר המביא לרמה ברומטרית עם לחץ אטמוספרי גבוה, שאינה מאפשרת התפתחות אנכית של עננים. רמה ברומטרית היא אזור לחץ אוויר גבוה ביחס לסביבתו המביאה למזג אוויר בהיר. מצב זה קיים כמעט באופן קבוע במדבריות שמסביב לכדור הארץ, שבהם אין כמעט משקעים, וזה קיים באופן חלקי באזורים הסובטרופיים בעונת הקיץ.

רמה סובטרופית מתקיימת בקווי הרוחב שבהם נמצאת גם ישראל ומתאפיינת בלחץ אוויר גבוה עם חום ויובש ומזג אוויר יציב. לחץ האוויר נמדד בעזרת ברומטר ומתבטא בכוח שבו לוחצת האטמוספרה על פני השטח. מוכרת לנו התופעה המחזורית של התיישבות רמה ברומטרית מעל אזורנו (או התקדמות רמה סובטרופית מדרום) הגורמת ליובש בסתיו ובחורף ולעצירת גשמים.
יתכן שהתנודות הקיצוניות באקלים ובמזג האוויר של השנים האחרונות, אינו נובע רק מהמחזוריות הרב שנתית הטבעית, המוכרת עוד מתקופת המקרא. יש כנראה בעיה גלובאלית של התחממות כדור הארץ והשינויים במופעי האקלים, הנותנים את אותותיהם גם על אזורנו החצי מדברי.

                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                               

               

 

 


Comments