חגורת הגשם נעה צפונה

חגורת הגשם נעה צפונה  \  אהוד קלפון

חוקרי האקלים טוענים שחגורת הגשם בהמיספרה הצפונית נעה בהדרגה צפונה, ועימה קו הצחיחות. זה ישפיע מאוד על המזרח התיכון, ואנו על גבול המדבריות המהווים רצועת לחץ גבוה.
על פי החוקרים, הקרח בים הארקטי נמס בקצב מהיר, וחצי הכדור הצפוני מתחמם מהר יותר מחצי הכדור הדרומי. הם מבססים את השערתם על פי נתונים שנאספו מקידוחים בשכבת הקרח בקוטב הצפוני, מכמות המשקעים היורדת באזור זה, מטבעות שנתיות של גזעי עצים, מתהליך ההתחממות של אזורי הצפון מאז סיום תקופת הקרח האחרונה לפני 15,000 שנים ועוד.
הם טוענים שהמזרח התיכון ומערב ארה"ב יהיו שחונים בהדרגה, מדרום לצפון, בקצב יותר מהיר מאזורים אחרים. המחקר התפרסם בתאריך 2013. 9. 23 בכתב העת PNAS , והנתונים נאספו לאורך שנים רבות.  
מאז ראשית שנות השבעים של המאה העשרים, נמדדו הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז נסיגת הקרחונים בתקופת הקרח האחרונה. משנת 1980 היו עשרים שנים חמות מעל הממוצע, ומאז 1998 היו שלוש שנים חמות מאוד. בנובמבר 2013 נשברו מספר שיאי חום שכמותם, היו רק בשנות ה 60 של המאה ה 20 . על פי החוקרים, כדור הארץ מעולם לא התחמם במהירות כזאת כפי שזה קרה במהלך 30 השנים האחרונות.
ההתחממות המהירה היא תוצאה של אפקט החממה הנגרם משריפת דלק ופחם בתעשייה ובמכוניות. עם חלוף השנים הולך ועולה ריכוז CO2 באוויר, שהוא גז הלוכד את קרני השמש בחלק התחתון של האטמוספרה (טרופוספרה) ומעלה את הטמפרטורה של כדור הארץ.
הגזים הנוספים המצטברים באטמוספרה וגורמים נזקים לשכבת האוזון ולאיכות האוויר הם מיתן וגזי CFC -   Chlorofluorocarbons. חוקרים במרכז למדעי הגיאולוגיה בגרמניה פרסמו מחקר בתאריך 2013. 9. 26 שבו הם מתארים מעקב אחר הבדלי הטמפרטורות במזרח הים התיכון במשך 900 שנים. הם בדקו את ההבדלים שבין הטבעות השנתיות על פי איזוטופים של פחמן. כידוע הטבעות דקות בעונה של חוסר פעילות בחורף ורחבות בפעילות האביב.  

החוקרים התמקדו בחודשים ינואר עד מאי, כי העץ עובר מתרדמת החורף, וחוסר פעילות הקמביום, ללבלוב האביב עם הטמעה בעלים. פעילות הקבמיום, מביאה ליצירה ולהתרחבות טבעת שנתית בגזע עץ נשיר. מידת איזוטופ הפחמן הנמדדת בטבעת השנתית, תלויה בתנאי הסביבה, לכן הווריאציה של הערך האיזוטופי, מראה בצורה יותר מדויקת על שינויי הטמפרטורות באזורי הבדיקה.       

חישבו ומצאו שאם נכפיל את אחוז CO2 שיש היום באוויר, הטמפרטורה בכדור הארץ תעלה בשתיים עד חמש מעלות צלזיוס. זה יביא בעקבותיו להתמעטות הגשמים ולמחסור במי שתייה, המהווים פחות מאחוז אחד מכלל המים בכדור הארץ. עלולות לפרוץ שרפות ביערות, הקרחונים יפשירו בהרים ובקטבים, ומפלס המים בימים ובאוקיינוסים יעלה.
אם רק שכבת הקרח שעל האי גרינלנד תימס, מפלס המים עלול לעלות לגובה של שישה מטרים ולהציף את החופים הנמוכים ברחבי העולם. אטמוספרת כדור הארץ, מורכבת היום בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון כמעט אחוז אחד, וכמויות קטנות של גזים אחרים, ובראשם פחמן דו חמצני שכמותו 0.03% . בגובה שבין 20  ל 30  ק"מ, פרושה שכבת אוזון O3 דקה, המגנה על החי והצומח מפני קרינה אולטרה סגולה מזיקה, המגיעה עם קרני השמש.    

כדי למנוע קטסטרופה גלובאלית, למגוון היצורים החיים בפלנטה שלנו, חייבים להפחית את השימוש בשריפת דלקים ופחם, ולהשתמש במקורות אנרגיה חלופיים שאינם מזהמים את האטמוספרה. בין אלה נמנים אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח וגלי הים, אנרגיה גיאותרמית,  ולהפיק גז מימן מהמים, בעזרת אנרגיה סולארית.   

                                                             

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                           

 

 

Comments