מטר סתיו שאינו גשם יורה

מטר סתיו שאינו גשם יורה  \  אהוד קלפון

בשמי התכלת של ראשית הסתיו, חלפו לפתע עבים אפורים, ירד מטר בחמה, והופיעה קשת צבעים. מיד עלה ריח אדמה בתלמי רגבים לחים, שהתפשט בדרכי השדות ובשבילי ההרים. בימים אלה של שוויון סתווי ( 2013. 9. 21 ), ירדו ממטרים קצרים, ברחבי הארץ. האירוע המטאורולוגי של אמצע תשרי החל באפיק חלש של אוויר קר, שחדר לאזורנו מצפון מערב, וגרם להתפתחות ענני גשם שנוצרו מעל מי הים החמימים. הרוח המערבית הסיעה את העננים הרוויים אל היבשה, וירדו ממטרים אחדים.

לעתים, מתפתחת במפתיע מערכת בשם "אפיק ים סוף", בעונות הסתיו והאביב, הגורמת למזג אוויר גשום בימים חמים. לעתים גשמים אלה יורדים בעוז, ומלווים ברקים ורעמים, אך אינם נחשבים ל "יורה". חכמים אמרו, "גשם היורד בתשרי לא יחשב ליורה", כי אינו מביא לשינויים בעקבותיו. אך גשם היורד בחשוון או בכסלו יחשב ליורה כי הוא מביא לנביטה בשדות.
גם היום החקלאים מצפים לרדת יורה בעיתו, שינביט את זרעי הדגנים, בלי עצירת גשמים ארוכה. "ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש" (דברים י"א , י"ד). היורה שבא בעיתו, מרווה את האדמה היבשה, ומאפשר נביטה של זרעי בר, וזרעי הדגנים בשדות. מועד בואו של היורה חשוב מאד בחקלאות בעל (ללא השקיה). אם הוא יקדים, ותהיה עצירת גשמים ארוכה יבלו הנבטים, ואם יאחר, יבולי התבואה באביב יהיו מעטים.  
רבים מתלבטים בכל שנה בשאלה, האם ירד היורה, או האם כל גשם ראשון יחשב ליורה? על פי המטאורולוגים, גשם ראשון היורד בסתיו כתוצאה משקע חזיתי, ואפשר למדוד את כמותו, יחשב ל" יורה", אך החקלאים רוצים לראות נביטה בשדותיהם, ואנשי הטבע בשטחי  הבר.
היורה אופייני לאזורי אקלים סובטרופיים (הכולל את האקלים הים תיכוני), שבהם יש עצירת גשמים בחודשי הקיץ ובראשית הסתיו. לעומת זאת, באזורי האקלים הממוזג, כמו באירופה ובצפון אמריקה, הגשמים יורדים באביב, בקיץ ובסתיו, ואין להם "גשם ראשון" בשום עונה וגם  בסתיו. באזורנו, לא יורדים גשמים בקיץ, כי האדים העולים לגובה, נתקלים באוויר סובטרופי חם ויבש, שאינו מאפשר התהוות ענני גשם, אך עבים מפוחחים ורוויים בחורף, מתהווים כבר בגובה של כ 1500  מטרים מעל פני הים, ומורידים את מטרם.  
ידוע שהאוויר מתקרר, מעלה אחת צלזיוס, בכל 100  מטרים גובה, מעל לגובה פני הים. אם בקיץ הטמפרטורה היא 30 מ"צ, אז בגובה 1500  מטרים, הטמפרטורה יורדת עד 15 מ"צ בלבד, שאינה מספיקה לעבות את האדים וליצור ענני גשם, בנוסף לרמה הסובטרופי היבשה.
בחורף למשל, הטמפרטורה בגובה זה, היא מתחת לאפס מ"צ וגם הרמה הסובטרופית החמה, נסוגה דרומה ואינה מכסה את אזורנו. כמות הגשמים השנתית, חשובה לגידולי חורף ולגידולי בעל באביב ובקיץ, אך רצוי שחלוקתם תהיה אופטימאלית, על מנת שיחשבו לגשמי ברכה. אצלנו קושרים את הגשם לקור, אך רוב הגשמים בעולם יורדים דווקא באזורים טרופיים חמים, שם כמות המשקעים נעה בין 3000  מ"מ ל 10,000  מ"מ בשנה. 
יש צמחי בר הגדלים במדבר שזרעיהם נובטים בבת אחת עם רדת הגשם הראשון וכאשר יש עצירת גשמים ארוכה, הם נובלים. מאידך, אם ממשיכים לרדת גשמים במועדם לאחר היורה, יגדלו מהם צמחים רבים שיפיצו זרעים רבים, כך שההימור שלהם יביא להם תועלת בעתיד. לעומתם יש צמחים "יותר זהירים" המייצרים חומרים מעכבי נביטה, או שהם  משחררים את זרעיהם לאט ובהדרגה במהלך גשמי החורף. מנגנונים אלה מאפשרים להם לפזר את "השקעותיהם" כך שיהיו תמיד זרעים שינבטו ויצמיחו את הדור הבא.
Comments