טמפרטורה ומשקעים באזורנו

טמפרטורה ומשקעים באזורנו  \  אהוד קלפון

 

חוקרי האקלים טוענים שחגורת הגשם בהמיספרה הצפונית נעה בהדרגה צפונה, וזה ישפיע על המזרח התיכון ועל מערב ארה"ב. על פי החוקרים, הקרח בים הארקטי נמס ונסוג צפונה בקצב מהר, וחצי הכדור הצפוני מתחמם מהר יותר מחצי הכדור הדרומי. הם מבססים את השערתם על פי נתונים שנאספו מקידוחים בשכבת הקרח בקוטב הצפוני, מכמות המשקעים היורדת באזור זה, מטבעות שנתיות של גזעי עצים, מתהליך ההתחממות של אזורי הצפון מאז סיום תקופת הקרח האחרונה לפני 15,000 שנים ועוד. הם טוענים שהמזרח התיכון ומערב ארה"ב יהיו שחונים בהדרגה, מדרום לצפון בקצב יותר מהר מאזורים אחרים. המחקר התפרסם בתאריך 2013. 9. 23 בכתב העת PNAS , והנתונים נאספו לאורך שנים רבות.  

החוקרים טוענים שמאז ראשית שנות השבעים של המאה העשרים, נמדדו הטמפרטורות הגבוהות ביותר מזה אלפי שנים מאז נסיגת הקרחונים בתקופת הקרח האחרונה. משנת 1980 היו עשרים שנים חמות מעל הממוצע, ומאז 1998 היו שלוש שנים חמות מאוד. כדור הארץ מעולם לא התחמם במהירות כזאת כפי שזה קרה במהלך 30 השנים האחרונות. ההתחממות המהירה היא תוצאה של אפקט החממה הנגרם משריפת דלק ופחם בתעשייה ובמכוניות. עם חלוף השנים הולך ועולה ריכוז CO2 באוויר, שהוא גז הלוכד את קרני השמש בחלק התחתון של האטמוספרה (טרופוספרה) ומעלה את הטמפרטורה של כדור הארץ. הגזים הנוספים המצטברים באטמוספרה וגורמים נזקים לשכבת האוזון ולאיכות האוויר הם מיתן וגזי CFC -   Chlorofluorocarbons.

חוקרים במרכז למדעי הגיאולוגיה בגרמניה פרסמו מחקר בתאריך 2013. 9. 26 שבו הם מתארים מעקב אחר הבדלי הטמפרטורות במזרח הים התיכון במשך 900 שנים. הם בדקו את ההבדלים שבין הטבעות השנתיות על פי איזוטופים של פחמן. בקור של החורף אין עלים בעצים הנשירים, אך בלבלוב של האביב שבה הפוטוסינתזה לפעול, וכן הקמביום היוצר טבעת שנתית רחבה. החוקרים התמקדו במחקרם בחודשים ינואר עד מאי, כי העץ עובר מתרדמת חורף לפעילות אביבית, כך שיש הבדל ברוחב הטבעות. בזמן פעילות העץ באביב הטבעת השנתית רחבה, ובחוסר פעילות בזמן התרדמה הטבעת צרה. מידת איזוטופ הפחמן הנמדדת בטבעת השנתית תלויה בתנאי הסביבה, לכן הווריאציה של הערך האיזוטופי, מראה בצורה יותר מדויקת על שינויי הטמפרטורות באזור הבדיקה.       

חישבו ומצאו שאם נכפיל את אחוז הפחמן הדו חמצני באוויר, הטמפרטורה בכדור הארץ תעלה בשתיים עד חמש מעלות צלזיוס. זה יביא בעקבותיו להתמעטות הגשמים ולהתמעטות מי השתייה, המהווים פחות מאחוז אחד מכלל המים בכדור הארץ. כמוכן, עלולות לפרוץ יותר שרפות ביערות, הקרחונים יפשירו בהרים ובקטבים, ומפלס המים בימים ובאוקיינוסים יעלה. אם רק שכבת הקרח שעל האי גרינלנד תימס, מפלס המים עלול לעלות לגובה של שישה מטרים ולהציף את החופים הנמוכים ברחבי העולם.

כדי למנוע קטסטרופה גלובאלית לפלנטה שלנו, חייבים להפחית את השימוש בשריפת דלקים ופחם, ולמצוא מקורות אנרגיה חלופיים שאינם מזהמים את האטמוספרה. יש להגביר את השימוש באנרגיה סולארית לחימום, להפקת חשמל, ולהנעת רכבים. יש לנצל את אנרגיית הרוח, אנרגיית גלי הים, והאנרגיה הגיאותרמית להפקת חשמל. יש לשכלל את הסוללות חשמליות להנעת רכבים, ולנצל את גז המימן הנמצא בשפע במים, ואינו מזהם. אטמוספרת כדור הארץ מורכבת בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון כמעט אחוז אחד וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו חמצני CO2. בגובה שבין 20  ל 30  ק"מ נמצאת שכבת אוזון - O3 המגנה על החי והצומח מפני קרינה אולטרה סגולה מזיקה, המגיעה עם קרני השמש.    

                                                             

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                          

 

 

Comments