נשמה איתנה

נשמה איתנה \ אהוד קלפון

נשמה פורשת כנפיים,

מגביהה עוף בשמים.

לא תיכבל בהבלים,

לא תאבד באופל צללים.

אין רגליה מועדות,

במשעולי חורבות.

תרה עינה קרני אורות,

נמלא ראשה מאורות.

רגלה על האדמה,

מרחיקה הבלי שממה.

נושאת קולה בדממה,

המיית ליבה נעמה.

דמותה זקופה איתנה,

בערפילים ועננה.

עקבותיה בדרכים,

אוצרותיה בערכים.

מקרינה מאור פנים,

אורחותיה איתנים.

מלא אדם בדמות עצמו,

אין לו מקום לזולתו.